עד היום, בעלי בתים פרטיים בפרויקטים של פינוי־בינוי נתפסו כמי שזכאים למעמד שונה מזה של דיירים בבניינים. אך החלטה תקדימית של בית המשפט המחוזי משנה

בתוכנית דנו במקרה שבו הרוכש שהוא גם יזם, הסתיר מידע מהותי מהמוכר – מידע שיש בו כדי להשפיע על עצם ההסכמה לעסקה. בית המשפט לא

🔍 למה חשוב שעו"ד נדל"ן מקצועי ינסח את סעיף היטל ההשבחה בהסכם מכר? במקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט, מוכר התחייב לשאת בתשלום היטל ההשבחה –

למרות שטענת "הכול היה בתשריט" חוזרת על עצמה בהרבה סכסוכים בין קבלנים לרוכשי דירות, בתי המשפט בישראל אינם מקבלים אותה כמובן מאליו. במציאות שבה רוכשים

דיירים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם תופעה לא נעימה: שכן שהחליט שהחניה המשותפת שייכת לו, סגר לעצמו מחסן על חשבון שטח ציבורי, או מניח

כשסירוב של בניין אחד עוצר את כולם: מה עושים? טוב שיש עורך דין פינוי־בינוי. בראיון ל"גלובס", מסביר עו"ד און איל ינקו, מומחה בייצוג בעלי דירות,

בריאיון לתוכנית "המצעד המשפטי", עו"ד און איל ינקו מספר על החלטה תקדימית של בית המשפט המחוזי בחיפה, שאיפשרה לפרויקט פינוי־בינוי לצאת לדרך למרות התנגדות של

בית המשפט קבע כי החברה הציגה למוכר תדפיס חלקי מרשות המיסים, ממנו ניתן היה להבין באופן שגוי כי שווי המקרקעין נמוך משמעותית מערכו הריאלי. עוד

במסגרת הצוואה המתוקנת, הקשיש ציווה את כל רכושו רק לאחד מחמשת מבניו. בית המשפט המחוזי דחה את טענת יתר האחים כי הקשיש לא הבין על

רוכשים רבים מגלים, לעיתים מאוחר מדי, שסעיף קטן בהסכם הרכישה מול קבלן עלול להפוך למלכודת משפטית. מדובר בתניית הבוררות – סעיף סטנדרטי למדי, אשר קובע

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה שמיזם פינוי-בינוי רחב היקף בחדרה ייצא לדרך אף שעל העסקה חתמו רק בעלי 93 מ-94 הדירות: השופט איל באומגרט