במקרים בהם נוצר נזק לדירה כתוצאה מגורם חיצוני וקיימת מחלוקת עם השכנים באשר למקורו ולאופן הטיפול בו, או כאשר קיימים חילוקי דעות בנוגע לעבודות שונות

אחד המהלכים הטעונים ביותר בין בני זוג בעת "הפרדת כוחות" הוא פירוק השיתוף בדירת המגורים המשפחתית. בדרך כלל, דירת המגורים המשותפת היא הנכס בעל הערך

חג הפסח כבר בפתח, וכמידי שנה, לקראת שיאי עונת הנדל"ן, נשאלת השאלה שעולה לא אחת ומעסיקה את רוכשי הנדל"ן. בבואנו לרכוש דירה עומדות בפנינו מספר

בדיני הקניין הישראליים ישנם שני סוגי זכויות – זכויות קנייניות וזכויות אובליגטוריות/חוזיות במאמר זה נדון בסוגי זכויות קנייניות וההבדלים בינם לבין זכויות חוזיות. בזכות החוזית

צוואה מהווה אמצעי חשוב בחיי כל אדם בציבור, היות שהיא מאפשרת לו לקבוע הוראות מפורשות לגבי אופן חלוקת רכושו ונכסיו, לאחר פטירתו. חשוב לדעת, כי

ביום 1.1.19 נכנס לתוקף החוק החדש לצמצום השימוש במזומן. החוק הזה אמנם תקף לגבי כל עסקה במזומן, אך ניתן בהחלט להניח שענף הנדל"ן יושפע ממנו

במקרים רבים לאחר שמתגלה צוואתו של אדם שנפטר, חלק מהיורשים החוקיים נפגעים מהחלוקה המוסדרת בה ואינם מקבלים את תוכנה, מסיבות כגון השפעה בלתי הוגנת על

סמכותו של בית הדין לענייני משפחה חלה גם על סכסוכים בין בני זוג אשר הינם בני אותו המגדר, בין אם מתגלעים סכסוכים ובין אם מדובר

כפי שפורסם כבר במספר מקומות בעת האחרונה נראה, כי שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן מקדמים בימים אלה תוכנית על פיה זוגות

מרביתנו פוגשים את ענייני הנדל"ן מספר פעמים לאורך חיינו, ולא תמיד החוויה שלנו מהם היא חוויה נעימה. למרות שבמרבית הפעמים, כאשר מדובר באספקטים שגרתיים יותר

במרץ 2016 התקבל בכנסת תיקון מספר 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, אשר הוסיף לחוק מספר הסדרים משפטיים חדשים המאפשרים לכל אדם בגיר מעל גיל 18

סכסוכי יורשים – משליטים סדר בבלגן באופן פרדוקסאלי, נדמה, כי מרבית האנשים לא יהיו מודעים לכל מה שיש להם, עד לאחר מותם, ברגע שבו תיפתח