רעיון העל העומד בבסיס חוק הירושה, הוא שיש לתת תוקף לרצון המת. בבסיס הצוואה מונחת ההכרה בזכותו של אדם לשלוט על חלוקת נכסיו לאחר מותו והגשמת רצונו של המוריש.
לכן, כאשר אדם מבקש להנחיל את עזבונו בדרך מסוימת ועם תנאים חוק הירושה מאפשר למצווה לערוך את הצוואה ולצפות מצבים והתרחשויות ולקבוע הוראות חליפיות למצבים משתנים אלה – להציב תנאים בצוואה.
האפשרות להציב תנאים בצוואה מאפשרת למצווה להתמודד עם המצב המשתנה לאחר שחלפו השנים מיום שהצוואה נערכה.
תנאי דוחה לזכייה בירושה
כך למשל קובע סעיף 43 לחוק הירושה תנאי דוחה לזכייה. דהיינו, מצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בירושה בהתקיים תנאי מסוים. אם הגיע המועד והתנאי לא קוים אין זכייה.
לדוגמה, המצווה מוריש סכום מסוים למטרה מסוימת כמו לימודים או חתונה בהגיעו של היורש לגיל מסוים. כאן חשוב להבהיר, כי אם הצוואה לא קבעה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל להתקיים עוד, יזכו היורשים על פי דין בהתאם לחוק ולא בהתאם לאמור בצוואה.
בית המשפט קבע כי על אף שסעיף 43 לחוק הירושה מאפשר להתנות תנאים הוא לא יאפשר "שליטה של היד המתה בחיים". הוראת צוואה אין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה היא בטלה ולכן יש לפנות לחוק הירושה ובית המשפט יוכל למחוק ולבטל סעיפים מתוך הצוואה בהם קיימים תנאים לא הגיוניים.
תנאי מפסיק לזכייה בירושה
סעיף 44 לחוק הירושה קובע, כי המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בירושה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד מסוים. זאת אומרת שהמצווה יכול לקבוע "תנאי מפסיק" דהיינו שהיורש יפסיד את זכייתו בהתקיים אירוע מסוים – לדוגמה המצווה יכול לצוות שבן זוגו הנותר בחיים יזכה לגור בדירתו כל עוד אינו מכניס בן זוג אחר. בנוסף, יכול המצווה להכניס תניה הקובעת שאם היורש יתקוף את הצוואה הוא יסולק מזכייתו בה (תניית סילוקין).
בעניין זה נקבע בע"א 245/85 יהודית אנגלמן נ' מרטה קליין, מג(1) 772 (1989) שאם יורש על פי צוואה מתנגד לקיום צוואה שיש בה "תניית סילוקין" בטענות סרק ושלא בתום-לב, יש מקום לקיים את האמור בתניה. מאידך גיסא, אין ליתן לה תוקף, מקום שההתנגדות מבוססת על עילה סבירה ובתום-לב דוגמת הוראה בצוואה שיש בה פגיעה בתקנת הציבור או שאיננה נמנית עם ההוראות שחוק הירושה מבטלן.
חיובים החלים על הזוכה בירושה
סעיף 45 חוק הירושה קובע, כי המצווה יכול לקבוע חיובים שיחולו על מי שיורש את נכסיו או הוראה המורה ליורש להימנע מלעשות דברים מסוימים במה שקיבל מן העזבון. לדוגמה מוריש מחייב יורש להתגורר בדירה לתקופה מסוימת בטרם הוא יוכל למכור אותה בשוק החופשי.
חשוב לשים לב, שבמידה ומדובר בחיוב שיש בו עניין לציבור הרחב אז היועץ המשפטי לממשלה רשאי לדרוש להצטרף להליך ולחייב את היורש לפעול בהתאם לצוואה.
מצבים שבהם המצווה יוכל להגביל את היורש ויורש אחר יורש
בע"א 1182/90 דורית שחם נ' מרים רוטמן, מו(4) 330 (1992) בית המשפט העליון קבע מהם המצבים שבהם המצווה יוכל להגביל את היורש והם:
- המצווה מגביל במפורש את כוחו של היורש בנכס שירש;
- המצווה לא קבע הגבלות אבל ניתן להסיק זאת מתוך הצוואה שהתכוון לכך;
- המצווה קבע הוראה של יורש אחר יורש – מדובר בהסדר בחוק הירושה אשר מאפשר לאדם לצוות את רכושו בצוואה לשני יורשים, בזה אחר בזה. המוריש מצווה את רכושו לאחר לכתו ליורש הראשון וקובע בצוואה, כי במותו יירש את העיזבון שיוותר היורש השני.
(שאלת ביניים – האם היורש השני הוא יורש? התשובה שלילית. הכלל הוא שעד להעברת העיזבון לידיו של היורש השני קיימת תקופת ביניים, בה היורש הראשון הוא הבעלים הייחודי של הרכוש, והוא רשאי לעשות בו כבשלו. התוצאה לכך היא שהיורש השני יירש רק את מה שהותיר יורש הראשון מהעיזבון).
כל אלה מקנים לעורך הצוואה כוח רב לקבוע, מי יחזיק ברכושו וכיצד עליו לנהוג בו. פעמים רבות מתעוררות שאלות של פרשנות התנאים בצוואה ונדרשת הכרעתו של בית המשפט – אם בנוגע למוסריות התנאים או חוקיותם, אם לגבי היתכנותם ואפשרות ביצועם ואם בנוגע לכל היבט אחר של התנאים שנקבעו.
זכרו, צוואה היא מסמך שחשוב לערוך.
לאור חשיבותו של המסמך והאפשרויות שמקנה החוק בקשר אליו חשוב להיעזר בשירותיו של עו"ד ירושה או עו"ד צוואה על מנת שהצוואה תשקף בדיוק את רצון המוריש ושהתנאים בצוואה אכן יתממשו.
עו"ד ירושה או עו"ד צוואה יוכל לערוך את הצוואה באופן מקצועי אשר יבטיח ככל האפשר את קיום הצוואה ומניעת האפשרות לפסילתה.
משרדנו בעל ניסיון עשיר בערכית צוואות, הגשת צווי קיום צוואה וניהול מצבים של התנגדו לצוואות. צוות המשרד עושה כל שביכולתו על מנת לבצע זאת ברגישות ומקצועיות במטרה לכבד את רצון המצווה, לערוך לו צוואה שתשקף בדיוק את רצונותיו והכל תוך מניעת סכוכים משפחתיים.
נשמח לעמוד לשירותכם בעת הצורך.
