מהי הזכות של בן זוג להט"ב לרשת את בן זוגו?
הזכות לירושה:
הזכות לירושה מוכרת בחוק הירושה, תשכ"ה-1965, ומהווה זכות יסוד (להלן: "החוק", "חוק הירושה"). הזכות לרשת את בן או בת הזוג מנויה בסעיף 11 לחוק. כאשר קיימת צוואה כתובה כדין על ידי המנוח, יש לקיימה לפי רצון המת ועל פי החוק. בהיעדר צוואה – יחול ההסדר המפורט בחוק הירושה.
זכות הירושה אצל זוגות חד מיניים:
כאשר מדובר בזוגות חד מיניים, החוק לא הקנה בלשונו את אותן הזכויות כפי שקיימות אצל זוגות הטרוסקסואלים. לכן, הדרך היחידה שבה בני/בנות הזוג יירשו זה את זה, עליהם לערוך צוואה ולהוריש בה את העיזבון לבני זוגם.
הלקונה שתוקנה בפסיקה:
בקרות סיטואציה בה לא נערך המנוח מראש ולא ערך צוואה, לפי ס11(ב) יגיע העיזבון לבן הזוג, אם היו נשואים או ידועים בציבור בהתאם לחוק הירושה. זאת, אם אין לבן הזוג הנפטר קרובים כפי שמוגדר בסעיף 12 לחוק הירושה.
לא תמיד רצוי הדבר, וניתן לראות זאת בפסק דין ד"נ 40/80 קניג נ' כהן. לבני הזוג חיי הנישואין לא עלו יפה. בת הזוג, קניג, שמה קץ לחייה אף לא לפני שכתבה צוואה, והורישה את רכושה לארבעת אחיה ואימה. אך, בלי ידע משפטי של קניג, כתבה קניג את הצוואה שלא כדין בכך שכתבה את המסמך בכתב יד, וכך, הפך בעלה של קניג ליורש שלה, אף על פי שלא רצתה כן. לכן, מהסיבה שהצוואה לא הייתה תקינה, בית המשפט נצמד ופסק לפי חוק הירושה וכך הבעל ירש את האשה.
בעקבות הפסיקה הנ"ל, שונה סעיף 25 לחוק ומאפשר כעת לבית המשפט להתייחס לצוואה בכתב יד כצוואה כדין על מנת לקיים את רצונו החופשי והאמיתי של המת.
הלקונה בחוק בנוגע לזוגות חד מיניים:
סעיף 55 לחוק הירושה, אומר כי בני זוג שאינם נשואים אך מנהלים משק בית משותף מוכרים כידועים בציבור, וכאשר אחד מבני הזוג הנפטר – בן הזוג הנותר יורש אותו. אך, אצל זוגות חד מיניים אין זהו המצב. הסעיף מתייחס לזוגות הטרוסקסואלים וזה בלבד.
"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחת מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".
כפי שכתוב לעיל, ניתן לראות כי הסעיף מתייחס אך ורק לזוגות הטרוסקסואלים, ללא התייחסות לזוגות חד מיניים, גם אם אותו זוג חד מיני הינו ידוע בציבור, כמו זוג הטרוסקסואלי. לשון החוק נוקטת במונח "איש ואשה", ולא "אשה ואשה" או לחילופין "איש ואיש". כך, ניתן לראות כי קיימת הפליה כלפי זוגות חד מיניים והדבר אינו עולה עם הזכות לשוויון כי החוק לא מכיר בזכותם של בני זוג חד מיניים לרשת זה את זה.
יצירת פתרון ללקונה בנוגע לירושה אצל זוגות חד מיניים:
כאמור, לשון החוק נותרה על כנה ולא שונתה, ועדיין מילות הסעיף הן "איש ואשה". אבל, בית המשפט נתן פתרון ללקונה בפסקותיו את הלקונה של סעיף 55 לחוק, וכך הוכרה זכותם של בני זוג ידועים בציבור באותו המין לרשת את אחד השני. בית המשפט קבע כי אין במונח איש ואשה שלילת זכותם של בני אותו המין בכל הנוגע לירושה. כאן המקום לציין, כי המחוקק חוקק את החוק לפני שנים רבות, כאשר המעמד החברתי היה שונה, פחות ליברלי, כאשר המודעות והשיח על הכרה בזוגות חד מיניים לא היה נפוץ, כפי שהוא כיום.
על מנת שבני זוג ייחשבו כזוג ידוע בציבור, עליהם לעמוד בכמה תנאים שקבע החוק לזכות הירושה של ידועים בציבור:
- כאשר המנוח לא הותיר צוואה המונה יורש אחר.
- כאשר בשעת פטירת בן הזוג, בן הזוג הנותר בחיים לא היה נשוי לאחר.
- כאשר בני הזוג קיימו משק בית משותף ואמיתי.
יצירת פתרון ללקונה מהפסיקה:
בפסק דין ע"א 3245/03 בבית המשפט המחוזי בחיפה. שני גברים בגיל ה-40 לחייהם, ניהלו משק בית משותף עד למות של אחד מבני הזוג. לאחר פטירתו, פנה בן זוגו לרשם לענייני ירושה וביקש להירשם כידוע בציבור של המנוח על מנת לקבל את העיזבון של המנוח, וכך יוכל לרשות את הדירה בהם התגוררו יחד בני הזוג בטרם טירתו של המנוח. הבקשה התבססה בעיקרה על סעיף 55 לחוק. עמדתו של היועמ"ש הייתה כי אין על בני זה זוג להיחשב כזוג ידועים בציבור מהסיבה שהסעיף מעניק את זכות הירושה ל"איש ואשה" החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה", ובכך בני הזוג מאותו מין לא יכולים להיחשב כ"איש ואשה" הרי שבמקרה דנן מדובר ב"איש ואיש".
בית המשפט פסק וקבע כי זכויות הירושה הקבועים בסעיף 55 לחוק חלים גם על בני זוג מאותו המין ובני זוג הומוסקסואלים זכאים לרשת את בן/בת זוגם. בית המשפט נימק את החלטת בכמה אופנים. במה הדברים אמורים?
ראשית, הפרשנות שהרחיבה את המונח "בן-זוג" משפיעה גם על פרשנות המונח "איש ואשה" כפי שמצוין בסעיף 55 לחוק. הפרשנות באה לידי ביטוי בהענקת ההשראה לרעיון שהבא המשפחתי יכול להיווצר (וטבעי שכך) גם ללא נישואין, וגם אם בני אוהבים הם בני אותו המין. עיקר הדברים, הם התא המשפחתי, ואין זה משנה אם הצדדים הם בני אותו המין או לא. שנית, לסעיף 55 לחוק אין תכלית של שלילת זכויות הירושה מבני זוג בני אותו המין, אלא המחוקק דאז לא העלה על דעתו קיומה של תופעה של בני זוג ידועים בציבור בני אותו המין, כפי שנאמר לעיל. מכך, אין ללמוד מעצם השימוש במונח "איש ואשה" ככוונה לשלול את זכותם של בני זוג ידועים בציבור בני אותו מין.
הכרה בבני זוג חד מיניים ידועים בציבור של נופלים להט"בים:
לאחרונה, לאחר האירועים המצערים של מלחמת חרבות ברזל, בני הזוג הנופלים המשתייכים לקהילה הגאה, יוכרו גם כאלמן או אלמנת צה"ל. בעבר, בשנת 1996, בבג"ץ שטיינר נ' שר הביטחון הודיע שר הביטחון דאז כי יכיר גם בבני זוג ידועים בציבור בני אותו המין, אך הודעתו לא הוסדרה בחקיקה, עד לתקופה זו.
לסיכום:
כיוון שמדובר בפסיקה של בית המשפט המחוזי, לשון החוק נשארה על כנה, וההלכה אינה מחייבת, היא מנחה, ולכן יש לדון בכל נושא לגופו, על פי החוק בחוק ועל פי ההלכה הפסוקה.
לכן, כאשר מומלץ לבני זוג מאותו מין המעוניינים להבטיח כי בן או בת זוגתם יהיו יורשיהם לאחר מותם, עליהם לערוך צוואה שתבטיח את העיזבון לבן הזוג הנותר. כך, תימנעו מחוסר ידיעה, עוגמת נפש וחוסר וודאות משפטית.
מעוניינים להבטיח לבן זוגכם או בת זוגתכם שיהיו היורשים שלכם? משרדנו מתמחה בתחום זה על כל רבדיו. צוות המשרד הינו צוות מקצועי ורגיש שיודע לייצג ולערוך צוואה תוך התאמה לצרכי כל לקוח. משרדנו נותן מענה וליווי לכל צורך שתצטרכו, מתחילתו של ההליך ועד להשגת המטרה.
