מה עושים כאשר ישנם פגמים צורניים בצוואה?

פגמים צורניים בצוואה

עם מותו של אדם, עוברים נכסיו (כספים, נדל"ן, רכוש וכדומה) ליורשיו. נכסים אלו מכונים עיזבון. חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי דין, במקרים של היעדר צוואה. לאחר שהמוריש הולך לעולמו היורשים צריכים לפנות לרשם לענייני ירושה על מנת לקבל צו קיום ירושה על מנת לרשת את נכסי המנוח.

אולם, חלק מהאנשים בוחרים לכתוב צוואה שבה הם קובעים מי יירש את נכסיהם ובאילו חלקים.

לכן, כל חברה מעמידה דרישות צורניות מסוימות כדי להעניק הכרה משפטית למסמך כזה המגלה את רצונו של המצווה לצוות מה שייעשה ברכושו לאחר מותו.

דיני הירושה בישראל קובעים, כי לאחר פטירת המצווה, יש צורך בצו קיום צוואה, שנועד להצהיר, כי הצוואה הנה בת תוקף משפטי מחייב. כלומר, עצם העובדה שהמנוח הותיר צוואה אינה מספיקה על מנת לפעול על פי האמור בה, אלא יש צורך בהגשת בקשה לרשם לענייני ירושה למתן תוקף מחייב לצוואה. את הבקשה למתן צו קיום צוואה יכולים לבקש היורשים על פי הצוואה, וכן כל אדם אשר מעוניין במתן צו הקיום. תוכנו של צו קיום צוואה הינו הצהרה, כי צוואת המנוח/ה הינה בת תוקף. כוחו של צו קיום צוואה יפה כלפי כל העולם. צו קיום צוואה אינו מתיישן, שכן דינו הוא כדין פסק-דין.

ההקפדה על אותן דרישות צורניות באה למלא כמה וכמה תפקידים חשובים ביניהם תפקיד ראייתי, הגנתי והכל על מנת לוודא מה הייתה גמירות דעתו של המצווה בעודו בחיים ובדעה צלולה.

לאור האמור, קיומה של צוואה אינו מעיד בהכרח על תקינותה המשפטית. קיימות מספר סיבות צורניות או מהותיות מכוחן ניתן להגיש התנגדות לקיום הצוואה. סיבות אלו מעלות חשש לפגמים בצוואה, ומשום כך ניתן לגרום לפסילתה. במאמר זה נדון בפגמים הצורניים שעלולים ליפול בצוואה:

על פי המחוקק הישראלי ישנם מרכיבים בצוואות שונות שבלעדיהם לא ניתן להכיר בתוקף של המסמך כצוואה בין אם הם חסרים או לפעמים אפילו רק פגומים. אלה נקראים פגמים צורניים בצוואה.

במלים אחרות, בכל צוואה צריך להיות ״גרעין״ שבלעדיו אין זו צוואה.

אז מהם אותם פגמים צורניים בצוואה?

• אי נוכחות עדים בצוואה בעדים או חתימת העדים במועד מאוחר – צוואה בעדים צריכה להיות צוואה בכתב, בה יצוין תאריך בו נחתמה הצוואה ועליה להיחתם בידי המצווה ובפני שני עדים בו זמנית לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם, כי הצוואה נעשתה מרצונו החופשי ושהוא בדעה צלולה.

לכן, כאשר קיימת צוואה בכתב אשר נחתמה על ידי המצווה ללא נוכחות שני עדים או שהעדים חתמו במועד מאוחר לחתימת המצווה, הצוואה פגומה מיסודה וקיימת עילה להתנגד לצוואה ולבקש לפסול אותה.

הצוואה תיהיה פגומה מיסודה גם אם במועד חתימת המצווה על הצוואה היה נוכח רק עד אחד. על מנת שצוואה בעדים תהיה כשרה שני העדים צריכים להיות נוכחים בשעה שהמצווה חותם על צוואותו ולחתום בו זמנית על הצוואה יחד עם המצווה.

• היעדר חתימת המצווה– אם צוואה תימצא ללא חתימתו של המצווה הדבר מהווה פגם צורני שעלול לפסול את הצוואה.

בעניין זה נשאלת השאלה אם צוואה נחתמה רק בעמוד האחרון האם היא צוואה כשרה. כמובן שכל מקרה יבחן לגופו. בדרך כלל, חתימה על כל אחד מדפי הצוואה מצביעה באופן ברור יותר כי הצוואה היא אכן צוואת אמת של המצווה. העדרה של חתימת המצווה על כל אחד מדפי הצוואה, אינה מטילה כשלעצמה, פגם בצוואה, אם כי היא עשויה בהצטרפה לנסיבות נוספות להטיל ספק באמיתותה של הצוואה.

בפסיקה נדונה שאלת מיקומה של חתימת המצווה. כב' השופט כתוארו אז אהרון ברק בע"א 681/77 סבר, כי היעדרה של חתימה על כל עמוד ועמוד בצוואה אינו מהווה פגם אם מופיעה חתימה בסופו של המסמך כך: "השאלה האמיתית אינה, אם העדרה של חתימת המצווה על כל אחד מדפי הצוואה מטיל פגם פורמלי בצוואה. השאלה האמיתית היא, אם כל נסיבות המקרה, לרבות העדרה של חתימה על כל אחד מדפי הצוואה, מצביעים באופן ברור כי הצוואה היא אכ צוואת אמת של המצווה. לשון אחרת: העדרה של חתימה על כל אחד ואחד מדפי הצוואה, אינו מטיל כשלעצמו, מבחינה משפטית, פגם הצווה, אם כי הוא עשוי, בהצטרפו לשאר הנסיבות העובדתיות של המקרה להטיל ספק באמיתותה של הצוואה".

• היעדר תאריך בצוואה – על צוואה לכלול את תאריך עריכתה וצוואה אשר איננה מציינת מהו התאריך בו נחתמה היא צוואה שיש בה פגם צורני.
• צוואה שאינה כתובה בכתב ידו של המצווה בצוואה בכתב יד.
• ציווי בפני עד אחד בלבד בצוואת שכיב מרע – צוואה כזו יכולה להיעשות רק על ידי אדם שהוא "שכיב מרע" שזהו אדם הנוטה למות או מי שרואה עצמו בפני המוות. על מנת שצוואת שכיב מרע תהיה כשרה ותקפה היא צריכה להיאמר בעל פה לשני עדים המבינים את שפתו של המצווה.
• אי עריכת זיכרון דברים של דברי המצווה בצוואת שכיב מרע – חוק הירושה דורש, כי מעבר לאמירת הציווי לשני עדים על העדים לרשום בזכרון דברים את דברי המצווה ולחתום עליו. לאחר מכן על העדים להפקיד את זכרון הדברים בבית המשפט או אצל הרשם לענייני ירושה.

להרחבה בנושא מוזמנים לקרוא את המאמר בקישור הבא:  צוואת שכיב מרע.

• תאריך שגוי בצוואה בכתב יד.
• היעדר אישור, כי הצוואה הוקראה לפני המצווה בצוואה שנערכה בפני רשות או היעדר ציון כי הצוואה תורגמה בפני המצווה בעת הצורך.
• במקרים בהם אדם לא יכול להבין את הכתוב בצוואתו בשל העובדה שהוא עיוור או שאינו יודע קרוא וכתוב – אם הצוואה לא תורגמה לשפה אותה המצווה מבין, או שהיא לא הוקראה לו טרם החתימה מדובר בפגם מהותי, הפוגם בהבנת המצווה את הוראות צוואתו. במידה ובצוואה אין ביטוי להקראת הצוואה, לתגרומה וכדומה הדבר מהווה פגם צורני העלול לפסול את הצוואה.

ישנם פגמים צורניים נוספים שעלולים להתגלות בצוואות וכן פגמים מהותיים דוגמת השפעה בלתי הוגנת, צוואה שנעשתה מחמת טעות או שאדם שנהנה מהצוואה נטל חלק בעריכתה וכדומה אך נושא הפגמים המהותיים ידון במסגרת מאמר נפרד.

חשוב להבהיר, כי פגמים בצוואה בין אם הם צורניים או מהותיים עלולים לגרום לפסילת הצוואה ובתי המשפט עלולים לקבל התנגדות לצוואה בגלל פגמים שונים ומגוונים. על פי סעיף 25 לחוק הירושה ישנם פגמים שבית המשפט יורה על תיקונם כיוון שניתן להסיק מהצוואה הקיימת מהו רצונו של המצווה. מדובר בדרך כלל בפגמים צורניים שנפלו בצוואה. בין הפגמים שבית המשפט מוסמך לתקן – תאריך שגוי, שימוש בביטוי אחר מ- "זוהי צוואתי", פגמים בחתימה המצווה, רישום מאוחר של זיכרון דברים בצוואה בעל פה, פגמים בחתימה העדים, היעדר אישור כי הצוואה הוקראה למצווה ועוד.

גם במקרים בהם נפלה טעות סופר בצוואה יכול בית המשפט לאשר את הצוואה חרף הפגם הנמצא בה, למשל כאשר בצוואה נמצא פגם ברישום מספר חשבון הבנק והושמטה ספרה אחת אך שאר פרטי חשבון הבנק נכונים ומדויקים.

היפוך נטל ההוכחה – בהליך של התנגדות לקיום צוואה, תיבחן השאלה על מי מוטל הנטל להוכיח את כשרותה או אי כשרותה של הצוואה, על פי סוג הטענה.

צוואה שלא נפל בה פגם פורמאלי/ צורני היא בחזקת כשרה, והנטל לפסילתה מוטל על כולו על הטוען לכך שכן " חזקה היא על אדם שכשר הוא לפעולות משפטיות-בהן עשיית צואה – וחזקה היא על מצווה כי בעת עשייתה של צוואתו ידע להבחין בטיבה של צוואה. הטוען כי בעת עשייתה של צוואה לא ידע המצווה להבחין בטיבה של צוואה – עליו הנטל להוכיח טענתו" [דנ"א 1519/95 היוהמ"ש נ' מרום פ"ד מט(1) 318, בעמ' 327].

אולם, צוואה שנפל בה פגם צורני אינה בחזקת עומדת והטוען שיש לקיימה – עליו הראיה שמדובר בצוואת אמת. נטל ההוכחה המוטל על המבקש לקיים את הצוואה אינו רק לעניין אמיתותה של הצוואה אלא גם לעניין גמירות דעתו של המצווה. מכאן ניתן להסיק שככל והוכח, כי קיים פגם צורני או מהותי בצוואה נטל השכנוע להוכיח את כשרות הצוואה עובר למי שדורש לקיימה.

לסיכום, צוואה מאפשרת למצווה להשפיע על חיי היורשים גם לאחר מותו. עם זאת לא כל הוראה של המצווה הינה חוקית ולא כל צוואה תקבל תוקף משפטי בשל פגמים שהתגלו בה.

עריכת צוואה היא פעולה הכרוכה בסיכון לטעויות וכשלים טכניים ומהותיים. בשל כשלים אלו צוואה עלולה להפסל ואז ייגרם נזק בלתי הפיך לציוויו של המנוח. לפיכך, אם אתם מעוניינים לערוך צוואה מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בדיני ירושות על מנת שיערוך לכם צוואה כשרה ותקינה. כמו כן, אם אתם יורשים ואתם חוששים שנפל פגם כלשהו בצוואתו של היקר לכם דעו לכם שישנה אפשרות לפנות לבית המשפט ולהציג התנגדויות ודרישה לביטול הצוואה במלואה או בחלקה.

למשרדנו ניסיון עשיר ורב בעריכת צוואות וכן בייצוג יורשים בהגשת התנגדויות לצוואות ובהתגוננות בפני הטוענים, כי צוואה אינה כשרה. מוזמנים לפנות אלינו בשעת הצורך.