במאמר זה נדון בצוואה המכילה הוראת "יורש אחר יורש".
עריכת צוואה היא עניין רגיש ומורכב. מדובר בנושא שמטבעו מרתיע אותנו אך עם זאת הוא חשוב לכולנו, כי אנחנו יכולים להחליט לאלו אנשים יעבור הרכוש שלנו בבוא העת. ככל שהסיפור המשפחתי מורכב יותר עריכת צוואה מדוקדקת שלא משאירה שום פתח לפרשנות שונה מזו של המנוח, היא חשובה יותר. עו"ד ירושה יכול לדאוג לכך.
"(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.
(ב) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.
(ג) השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.
(ד) הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה."
לשון הציווי
כאשר אדם מעוניין להוריש את רכושו על פי הוראת החוק "יורש אחר יורש" – כך שרכושו יעבור ליורשו הראשון ובמות היורש הראשון ליורש שני או בהתקיים תנאי או בהגיע מועד, עליו לעשות זאת בלשון ברורה על מנת שיובן מדבריו שכוונתו להוריש את רכושו במסגרת "יורש אחר יורש".
זכויות היורש הראשון
היורש שזכה להנות מרכוש המוריש ראשון, יכול לעשות שימוש ברכוש שקיבל כבשלו והיורש השני יוכל להנות רק במה שנותר לאחר מות היורש הראשון. יחד עם זאת, על אף שהיורש הראשון רשאי לנהוג מנהג בעלים ברכוש שירש הוא אינו יכול לגרוע מזכותו של היורש השני באמצעות צוואה.
למעשה, התנאי היחיד העומד ליורש הראשון הוא שהוא אינו יכול להוריש את הרכוש שירש בצוואה לאחר שכן, הרכוש יעבור ליורש השני. אולם, הוא לכאורה יכולה להשתמש ברכוש שירש עד תום ויכול שלא להותיר דבר ליורש השני.
בעניין זה ראוי לציין, כי כל צוואה במסגרת של "יורש אחר יורש" מטרתה שהראשון ישמור על הנכסים במידת האפשר על מנת לאפשר ליורש השני גם להנות מהם אבל, אין זאת חובה משפטית אלא אמות מידה מוסריות של כל אדם ואדם.
זוכה ראשון שהוגבל
כאמור, היורש הראשון הוא הבעלים לכל דבר של הרכוש שירש והוא יכול לכלות את נכסי העזבון, גם אם אין הדבר ראוי מבחינה מוסרית.
אם כך, איך ניתן להתמודד עם בעיה הזו?
המוריש יכול לכלול בצוואתו תנאי המגביל את היורש הראשון מלבצע פעולות מסוימות ברכוש על מנת לשמרו ליורש השני או ליתן הוראות ביחס לרכושו וביחד לזכויותיו של הזוכה הראשון ברכוש זה.
במקרה זה ישנם שלושה מצבים:
הראשון הוא, שמוריש קובע מפורשות ובלשון ברורה הגבלות על כוחו של יורש ראשון לנהוג בנכסי הירושה מנהג בעלים; השני הוא, שמוריש אינו קובע כך מפורשות ובלשון ברורה, אך ניתן להסיק כוונתו זו מכלל הוראות הצוואה וראיות חיצוניות לפירוש הצוואה; המצב השלישי הוא, שמוריש אינו קובע אלא הוראה של "יורש אחר יורש" על דרך הסתם (על פי החוק).
זכויותיו של היורש השני – זכות העקיבה
בהתאם להוראת סעיף 42(ב), הזוכה השני יקבל רק מה שהשאיר לו ("ששייר לו") הראשון.
השאלה מה השאיר הראשון אינה פשוטה, כי יתכנו מקרים בהם הראשון אכן עשה שימוש בחלק מעיזבון המנוח, אולם שימוש זה התבטא בתחלוף העזבון בנכס אחר, כגון מכירתו ורכישת נכס אחר תחתיו.
מצב דומה הגיע לפתחו של בית המשפט ושם נפסק שיש להחיל את עקרון העקיבה ולהכליל ב"מה ששייר" אף תחלוף של נכסי העזבון, למרות שסעיף 42 לחוק לא קבע זאת מפורשות.
הוראת יורש אחר יורש ליותר משניים
הוראת סעיף 42(ד) לחוק מגבילה את זכותו של מצווה לצוות ליותר משניים על-מנת שיזכה השני לאחר שזכה הראשון, ולא ניתן לשנותה, גם בהוראת צוואה מפורשת. מדובר בהסדר חיובי, לפיו, רשאי המצווה לצוות את עיזבונו לשניים בלבד, ומכאן עולה, שהמחוקק כיוון לכך כי הוראת הציווי תכיל את זהותו של מי שיירש ולא זהותו של מי שלא יירש, כך שלא ניתן לטעון לכאורה כי המצווה התכוון לקבוע מי ינושל באמצעות הסדר של יורש אחר יורש.
התוצאה היא כי הוראת צוואה במסגרתה קבע המוריש, כי לאחר היורש הראשון יקבל את עיזבונו היורש השני ולאחריו, היורש השלישי, אינה הוראה כשרה בהתייחס ליורש השלישי ואילך.
בעניין זה יובהר, כי לא ניתן להתנות על הסעיף הזה. מטרת הסעיף היא מצד אחד לכבד את רצון המצווה מה יעשה ברכושו לאחר לכתו ומן הצד האחר הרצון שלא לתת "ליד המתה" לשלוט בחיים.
צוואה המכילה הוראת "יורש אחר יורש" מעלה סוגיות רבות ומורכבות משרד עו"ד און איל ינקו, משרד עו"ד ירושה, מתמחה בעריכת צוואות, בהליכי התנגדות לצוואה והגנה על צוואה.
ככל ואתם צריכים לערוך צוואה כדאי להיוועץ ולהיעזר בעו"ד צוואות אשר ידע לערוך לגם צוואה שתשקף את רצונכם תוך בקיאות בהוראות הדין והפסיקה על מנת למנוע את פסילתה ו/או התנגדות לה.
