ביטול צו ירושה או צו קיום צווה האם זה אפשרי?
מה קורה כאשר ניתן למשל צו ירושה ולאחר שניתן הצו כאמור מגלה פלוני, פתאום צוואה שהותיר אחריו המנוח.
הכלל הוא, כי צו ירושה או צו קיום צוואה, כמותו כפסק דין והוא למעשה מכריע (ולפיכך מסיים), את העניין נשוא הדיון בו. כלל זה נובע מהצורך בסופיות הדיון, וודאות הדין ויציבותו. אלא שלכלל זה יש חריג הקבוע בסעיף 72 לחוק הירושה הקובע:
"72. תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום
(א) נתן רשם לענייני ירושה או ביהמ"ש, צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צוים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו, ואולם, ראה רשם לענייני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאם לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן, ולא עשה כן בהזדמנות הסמוכה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט".
אם נביט על לשון החוק, הרי שזו מציבה שני תנאים מצטברים לקיום דיון בבקשה לביטול צו קיום צוואה (או צו ירושה) : א. קיומן של עבודות של היו בפני המבקש בזמן מתן הצו. ב. שאלת השיהוי – קרי האם יכול היה להביאן לפני מתן הצו או זמן סמוך לאחר נתינתו.
הפסיקה קבעה כי כאשר ביהמ"ש דן בבקשה לביטול צו ירושה או צו קיום צוואה, רשאי ביהמ"ש שלא להידרש לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביא לפני מתן הצו או בהזדמנות הסבירה הראשונה.
כלומר לבית המשפט שיקול דעת בבואו לבחון ביטולו צו ירושה. בהקשר זה נפסק בע"א 4440/91 טורנר נ' טורנר פ"ד מז(2) 436, 439 (1993):
"התשובה לשאלה מתי יפעיל ביהמ"ש את שיקול הדעת כדי לשים מחסום לדיון מחודש, תלויה בנסיבותיו של כל מקרה, אולם כעיקרון ניתן לומר, כי על ביהמ"ש לתת דעתו בין היתר למהותה, לטיבה ולמשקלה הלכאורי של העובדה או הטענה החדשה, וכן לגורמים עליהם עמד השופט בך בע"א 516/80 לשינסקי נ' הנאמן על נכסי החייב לשינסקי… דהיינו:
א. מידת האיחור בהגשת הבקשה ובהבאת העובדה והטענה החדשות לפני ביהמ"ש.
ב. מהו הסברו של המבקש לאיחור בהגשת הבקשה, ומהי מידת הסבירות או אי הסבירות להסבר זה.
ג. האם בעטיו של האיחור נוצר קושי לברר את עובדות המקרה לאשורן, ובמיוחד, האם השהיית הגשת הבקשה מקשה על אחד הצדדים המעוניינים בעיזבון, בהבאת חומר ראיות לפני ביהמ"ש לביסוס טענותיו…"
עוד קבעה הפסיקה, כי השיהוי נמדד מן המועד שבו נתגלתה למבקש העובדה החדשה המצדיקה את ביטול צו ירושה. כך גם יש לבדוק האם היה ביכולתו של המבקש להביא את העובדה או הטענה לפני בית המשפט טרם מתן הצו, ואם ניתן הצו, האם השהה המבקש את בקשתו במשך זמן בלתי סביר.
המשמעות לכך, שעצם מתן הצו אינה סוף פסוק בכל המקרים. אולם, ביטול צו ירושה לא יתאפשר כעניין שבשגרה אלא במקרים חריגים בהם ישוכנע בי המשפט, כי קיימת לכך הצדק ממשית.
תנאי זה כאמור, אינו מספיק על המבקש בנוסף לשכנע את בית-המשפט שאין מקום, במקרה הספציפי, לסרב להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש מפנה אליהן בשל כך שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו או שיכול היה להביאה לאחר-מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה.
סוגיה מעניינת נוספת עולה מניסוחו של סעיף 72 לחוק הירושה לפיו מי שנחשב כ"מעוניין בדבר" יכול להגיש בקשה לביטול צו.
המשמעות לכך היא שסעיף החוק כולל ביטוי גמיש שמאפשר גם למי שאינו יורש על פי דין או לזוכה מכוח צוואה להגיש את הבקשה. הביטוי כולל בתוכו אף נושה של העזבון ואף נושה של יורש של העזבון.
ומה על בתי המשפט לבחון לצרכי ההכרעה בבקשה לביטול צו ירושה או צו קיום צוואה?
אין רשימה סגורה של עילות ותנאים, אשר על בית המשפט לבחון לצורכי ביטול צו ירושה ואולם עם השנים התגבשה בפסיקה רשימה של כללים מנחים, אשר צריכים להיבחן על ידי בתי המשפט בטרם ולצורך הכרעה בתביעה שלפניו.
בית המשפט צריך לבחון מדוע הטענות לעניין ביטול צו הירושה לא הועלו בטרם מתן הצו והאם היה ניתן להעלותן לפני שניתן צו הירושה. בתי המשפט יבדקו האם ביטול צו הירושה שניתן ופתיחת הליכי הירושה מחדש עשויים לפגוע בניהול הליכי הירושה בערכאות ובאפשרות של מי מהצדדים להביא ראיות לצורך ביסוס טענותיהם וכיו"ב.
הגשת בקשה לביטול צו ירושה ו/או צו קיום צוואה מצריכה הבנה עמוקה בדין המהותי ובסדרי הדין. בטרם הגשת בקשה כאמור מומלץ ביותר להיוועץ בעו"ד ירושות. היוועצות מקדימה וקבלת ייצוג משפטי באמצעות עו"ד ירושות תמקסם את סיכויי ההצלחה שלכם.
משרד עו"ד און איל ינקו ושות', מתמחה בתחום הירושות והצוואות ובעל צוות עורכי דין אשר שיקפיד להעניק לכם אוזן קשבת, תמיכה ומקצועיות ללא פשרות לאורך כל התהליך.
לייעוץ ללא התחייבות מוזמנים להרים טלפון.
