תמ"א 38 (תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים) היא תוכנית שמיועדת לשדרג ולחזק מבנים ישנים בפני רעידות אדמה. עם זאת, לעיתים יש התנגדות מצד בעלי דירות או צדדים אחרים המעורבים בפרויקט. התנגדות זו עשויה להיות תוצאה של חשש מהשפעות הפרויקט על איכות החיים, על זכויות הדיירים או על המבנה המשפטי של הנכס.
ההתנגדות לתמ"א 38 היא צעד שמנגד או מונע את ביצוע הפרויקט, בדרך כלל על רקע טענות בנוגע למורכבות או להשפעה של פרויקט התמ"א על השכונה או הדיירים. התנגדות כזו יכולה להתבצע על ידי בעלי דירות, בעלי נכסים או וועדי בתים.
תהליך ההתנגדות לפרויקט תמ"א 38 מתבצע לרוב בפני ועדות תכנון מקומיות. כל אחד מהצדדים המעורבים יכול להגיש את התנגדותו, ותהליך ההתנגדות כולל הגשת מסמכים, הצגת עדים והסברים למען סיום הפרויקט או שינוי בתנאיו.
היבטים משפטיים חשובים בהגשת התנגדות כוללים את התהליך שבו על המתנגדים להוכיח את הפגיעות המיוחסות לפרויקט או את ההשפעות של תמ"א 38. התנגדות כזו יכולה לכלול דיונים במועצות המקומיות או בבית המשפט.
