התנגדויות בהליכי תכנון ובניה
הליך תכנוני של בניה מוסדר בחוק התכנון והבניה, תשכ"ו-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") והוא מורכב ממספר שלבים: שלב הכנת התוכנית, שלב הפקדת התוכנית, שלב האישור והשלב שלאחר אישור התוכנית.
שלב הכנת התוכנית הוא השלב הראשון. ראשיתו של שלב זה, ברעיון להכנתה של תכנית. במסגרתו נערכות הבדיקות הרלוונטיות ומתגבשת התוכנית בלבושה הראשוני. עם התקדמות שלב ההכנה, מטרותיה של התוכנית מתגבשות יותר בבירור ונקבעים הסדרים פרטניים שונים, כגון: הסדרי בינוי, תחבורה, שטחים ציבוריים ועוד. סופו של שלב ההכנה הוא בהפקדתה של התוכנית.
שלב ההפקדה הוא השלב השני. במסגרת שלב זה, ניתנת לציבור האפשרות ליטול חלק בהליך התכנוני, על דרך של הגשת התנגדויות לתוכנית שהופקדה. התנגדויות יכול שתוגשנה מטעמם שונים: תכנוניים, סביבתיים, בטיחותיים או כלכליים ובהתאם, שיקול הדעת המסור לרשויות התכנון במסגרת הדיון בהתנגדויות איננו מוגבל להסדרת "התכנון הפיזי" בלבד, אלא הוא מבוסס על בחינה תכנונית כוללת, המשלבת שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.
שיתוף הציבור בקבלת החלטות מהווה שלוחה לעיקרון הדמוקרטי המקובל, ובייחוד בנושאי תכנון, בנייה ואיכות הסביבה המשפיעים במישרין על הפרט.
גופי התכנון המוסמכים דנים בהתנגדויות אלה ובתוכנית המופקדת לעומקה. בסיכומם של דיונים אלה, מחליט גוף התכנון המוסמך אם לאשר את התכנית המוצעת – בשינויים או ללא שינויים – או לדחותה. וזהו השלב השלישי.
הליכי התכנון כוללים מנגנונים מובנים וסדורים המאפשרים למתנגדים לתוכנית שהופקדה להשמיע את קולם ועמדתם באשר אליה. משמעות הדברים היא, שאם נוגעים לכם הליכי בנייה ופיתוח באזור מגוריכם למשל, באופן שבו מדובר בתוכנית שעלולה לפגוע בכם, אתם יכולים להגיש התנגדות לתוכנית.
חוק התכנון והבניה מאפשר לכל אדם הרואה עצמו כנפגע מן התוכנית להגיש התנגדות בגינה, לבקש להכניס שינויים בתוכניות וכיו"ב. עם זאת, חשוב להבהיר, כי הציבור יכול להגיש התנגדות לכל תוכניות מתאר מקומית, מחוזית או מפורטת, אך אינו רשאי להתנגד לתוכניות מתאר ארציות.
אם כן, כשמוסד תכנון מחליט לקדם תוכנית, מחובתו ליידע את הציבור, כי הוא רשאי להתנגד לה. תקופת ההפקדה כאמור, נמשכת חודשיים ממועד הפרסום של ההודעה האחרונה בעניין, ובמהלכה רשאי כל אדם שהתוכנית עשויה להשפיע עליו להתנגד לה. התנגדות לתוכנית צריכה להיות מוגשת למוסד התכנון שידון בה.
התנגדויות בהליכי תכנון ובניה צריכה להיות מנומקת ויש להגישה בכתב. במסגרת זו על המתנגד לציין האם הוא מבקש לדחות את התוכנית על הסף או רק להכניס בה שינויים.
בסיום תקופת ההפקדה מוסד התכנון שבסמכותו לאשר את התוכנית עורך דיון מרוכז בכלל ההתנגדויות ומזמין לדיון את המתנגדים ואת יוזמי התוכניות ואלו רשאים להגיב.
בסמכות מוסד התכנון לדחות, לקבל במלואן או לקבל באופן חלקי את ההתנגדויות. מוסד התכנון חייב למסור למתנגדים את החלטותיו. אם נדחתה ההתנגדות, מי שיזם אותה רשאי להגיש במקרים רבים ערר למוסד גבוה יותר בהיררכיה התכנונית. במקרים מסוימים האפשרות היחידה היא להגיש עתירה לבית המשפט.
חשוב לשים לב, שתוכן ההתנגדות צריך לכלול את הקשר של המתנגד לתוכנית ומהי מהות ההתנגדות. התנגדות יכולה להיות מוגשת, בין היתר, בגין פגיעה שגורמת לירידת ערך המקרקעין שבבעלות המתנגד, חסימת אוויר, חסימת אור וכיו"ב נימוקים.
חשוב לציין במסגרת ההתנגדות גם את השיקולים הבאים: האם מוסדות התכנון הביאו בחשבון את כל השיקולים התכנוניים הרלוונטיים לפני שהחליטו על הפקדת התוכנית; האם לתוכנית יש חלופות שלא נבחנו בזמן התכנון; האם בהליכי קידומה של התוכנית מולאו כל הנהלים הקבועים בחוק; האם קיים חשש לניגוד עניינים אצל אחד הגורמים שהחליטו על הפקדת התוכנית ועוד ועוד.
בשים לב לאמור, ומאחר ומדובר בהליך חשוב מאוד שיש בו בכדי להשפיע על עתידכם, משרדנו ישמח לסייע לכם ולהעמיד לרשותכם צוות מנוסה כדי לעצור את הפגיעה המתוכננת בנכס שלכם. פנו אלינו במקרה הצורך.
