מהו הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים? החיים המודרניים מאפשרים לנו להאריך את חיינו במספר נוסף של שנים וגם את האפשרות לצבור כמות גדולה יחסית של רכוש ונכסים אחרים. דיני הירושה מתייחסים לאופן שבו כלל הרכוש והנכסים לרבות הזכויות החובות של אדם יחולקו לאחר מותו, אלו מכונים נכסי עיזבון.
חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע כי עם מותו של מוריש עזבונו יחולק בהתאם לקבוע בצוואתו, אם קיימת, ואם לא נערכה צוואה, עזבונו יחולק בהתאם לדין.
לעיתים יורשים מעוניינים בחלוקה אחרת של נכסי העיזבון ששונה מהחלוקה שציווה המוריש בצוואתו או בשונה מכללי הירושה על פי הדין.
חוק הירושה מאפשר ליורשים לשנות את חלוקת העיזבון ביניהם בכל דרך שיחפצו, כך שכל אחד מהם יקבל נכס או פריט ספציפי כל עוד מדובר בחלוקה ראשונה וכל עוד לא שולמו תשלומי איזון מחוץ לעיזבון.
הכלל בנוגע להסכם חלוקת עיזבון הוא, כי אין בקביעת חלקו של יורש בעיזבון בין על פי כללי החלוקה לפי חוק הירושה ובין על פי מצוות המצווה בצוואה, כדי לקבוע מעשית את אופן חלוקת העיזבון, והדבר נתון בסופו של דבר, לשיקול דעת היורשים עצמם.
חשוב להבהיר שחלוקת עיזבון בין יורשים היא פעולה שצריכה להיעשות לאחר חשיבה רחבה על מכלול ההשלכות הכרוכות בה. קיימת חשיבות כלכלית רבה לעריכת הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים. בהעדר הסכם חלוקה, אם היורשים יקבלו את נכסי העיזבון כפי שנקבע בצוואה או על פי הדין, לאחר חלוקת העיזבון אם ירצו להעביר ביניהם את נכסי העיזבון הדבר עלול להוביל להוצאות כלכליות ולמיסים כבדים.
הסיבה המרכזית שבגינה יורשים חפצים לפעול לעריכת הסכם חלוקת עיזבון נעוצה בשיקולי מיסוי ובעיקר מיסוי מקרקעין.
כיום, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג -1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") מאפשר ליורשים לחלק ביניהם את נכסי העיזבון על פי המוסכם ביניהם ולייחד בעלות בנכסים מסוימים לכל יורש ולהימנע מהצורך ברישום היורשים בכל נכס מנכסי העיזבון כבעלים משותפים בפטור ממס.
הפטור האמור יחול רק כאשר לא ניתנה כל תמורה חיצונית לעיזבון כחלק מההסדר. ככל וההסדר יכלול תמורה חיצונית אז אותו חלק מנכסי העיזבון שבגינו ניתנה התמורה ייחשב כמכירה לעניין החוק החייבת במס שבח ובמס רכישה.
המצב היום שלפי חוקי מיסוי מקרקעין חלוקת עיזבון בין יורשים לא תיחשב כמכירה. ליורשים ניתנת הזדמנות אחת לחלק את נכסי העיזבון וזאת בין אם החלוקה נעשתה לפני רישום צו ירושה או קיום צוואה ובין שנעשתה לאחריו.
חשוב לשים לב, כי בהתאם לנהלי לשכת רישום המקרקעין, רישום החלוקה לפי הסכם חלוקה בין היורשים, שנחתם לפני רישום צו הירושה, מתאפשר ללא המצאת אישורי מיסים. לעומת זאת, ככל שצו הירושה נרשם ורק לאחר מכן חתמו היורשים על הסכם חלוקה, אזי לא ניתן לרשום את הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ללא המצאת אישורי המיסים. במקרה זה, שבו נרשם צו ירושה ולאחר מכן נחתם הסכם חלוקה יידרשו היורשים להמציא אישורי מיסים בעניין ההסכם ולהוכיח כי מדובר בחלוקה ראשונה וכי לא שולמה כל תמורה בין היורשים בכסף או בשווי כסף שאינה נמנית על נכסי העיזבון כדי לקבל את הפטור.
זאת ועוד, על אף שהפטור מצוי בחוק מיסוי מקרקעין, לשון הסעיף (סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין) מדברת על חלוקת כללית של נכסי עיזבון ויש מקום לסברה כי הסעיף אינו מגביל את הפטור רק לנכסי מקרקעין בלבד. רוח דומה ניתן לראות בהחלטות מיסוי שפורסמו לפיהן הפטור הוחל גם על זכויות ונכסים אחרים שאינם זכויות במקרקעין בכפוף לכך שמדובר בחלוקה הראשונה של כלל נכסי העיזבון ושלא ניתנו תשלומי איזון בכסף או בשווה כסף חיצוניים לעיזבון.
ניסיוננו לימד אותנו, כי רצוי מאוד לבצע חשיבה רחבה בטרם חלוקת העיזבון שכן פעולות פשוטות ותמימות כמו חלוקה חלקית של העיזבון יכולה להיחשב כהסכם ראשוני לחלוקת העיזבון דבר שיכול למנוע את כל היתרונות המיסויים והמעשיים של הסכם שכזה.
משרדנו מתמחה בעריכת הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים וניתן לפנות אלינו בכל שאלה.
