אחד מדיירי הבניין אף תיאר את בעלי החברה היזמית, קבוצת אהרוני, בקבוצת ווטסאפ של הבניין כ "נוכל, רמאי, שקרן וגנב". בית המשפט קבע כי למרות הטון הבוטה, לדיירים עומדת בגין רוב הפרסומים הגנת "אמת דיברתי" כמו גם הגנת תום לב והגנת הבעת דעת.
בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה ברובה הגדול תביעת לשון הרע בסך של כ – 2.2 מיליון ₪ שהגישה קבוצת אהרוני ובעליה, משה אהרוני, כנגד דיירים במגדל מגורים בבת ים.
התברר כי לא רק שחברת הניהול, שנבחרה על ידי היזם, גבתה דמי ניהול מופרזים, שחלקם הועברו כעמלה חזרה ליזם, אלא היזם פעל לגזול חניות אורחים משטח הבניין וכן כי בבניין הותקנו מעליות ישנות וזולות שהקשו מאוד על חיי הדיירים.
חרף השפה החריפה שנקטו הדיירים, בית המשפט פסק לתובעים סך של 69 אלף ₪ בלבד (כ- 3% מסכום התביעה). צוין כי אין להתעלם מהעובדה שעסקינן בנושא נפיץ ואמוציונלי, שכן אנשים השקיעו את מיטב כספם ברכישת דירה והיזם, כך בית המשפט, הונה ורימה אותם.
מה גרם לסכסוך?
קבוצת אהרוני (מ.א) יזום והשקעות בע"מ הייתה היזמית שהקימה את פרויקט "אפ טאון" בבת ים. מדובר במתחם יוקרתי הכולל, בין היתר, מגדל מגורים בן 47 קומות. לניהול הבניין התקשרה הקבוצה עם חברת נכסי אריאל אפ טאון מגורים וניהול בע"מ, שנבחרה על ידה.
לאחר אכלוס הבניין, החלו הדיירים להעלות טענות קשות בנוגע להתנהלותה של חברת הניהול שמונתה על ידי היזם. בין היתר, נטען כי נגבו מהם דמי ניהול מופרזים, כאשר חלק ניכר מהסכום הועבר ליזם כ "עמלה". בנוסף, עלו תלונות רבות על תחזוקה ירודה של הרכוש המשותף, וכן על ניסיון של היזם להשתלט שלא כדין על 14 חניות שיועדו במקור לשמש את אורחי הדיירים.
בעקבות זאת, התפתח שיח נוקב בקבוצת הווטסאפ של דיירי הבניין, שבמהלכו הועלו טענות חריפות נגד קבוצת אהרוני, בעליה וכן נגד התובעים 3-4, חברי הנציגות הקודמת שהתקשרו עם חברת הניהול.
פרסומים אלה עמדו במוקד התביעה, שהוגשה נגד חמישה מהדיירים. התובעים טענו ל־16 פרסומים פוגעניים, וביקשו בגין כל אחד מהם פיצוי ללא הוכחת נזק, בצירוף כפל פיצוי לפי החוק. מדובר בסך של 140,075 ש"ח לפרסום, ובסה"כ כ־2.24 מיליון ש"ח.
בית המשפט דחה את רוב התביעה
בית המשפט דחה במלואה את התביעות שעסקו בפרסומים הנוגעים לקבוצת אהרוני ולבעליה, וקיבל רק באופן חלקי את התביעה בנוגע לפרסומים שכוונו כלפי התובעים 3 ו־4, חברי הנציגות הקודמת של הבניין.
הקבוצה הצליחה לנווט את ההחלטות הנציגות
בפתח דבריו קבע בית המשפט כי דיירי הבניין לא היו מודעים לכך שחברת הניהול התקשרה עם קבוצת אהרוני בהסכם להעברת עמלה משמעותית מתוך דמי הניהול.
עוד ציין בית המשפט כי התקבלו קובלנות מצד הדיירים בנוגע לרמת שירות ירודה, אשר הגיעו לכדי פגיעה של ממש באפשרות להתגורר בו בצורה סבירה. כך למשל, היו תלונות רבות של דיירים שנתקעו במעליות או שהמתינו להן דקות ארוכות בחניונים החמים, לעיתים 20 דקות, או שנאלצו לרדת קומות רבות ברגל.
אולם, למרות הליקויים המתמשכים, קבוצת אהרוני ובעליה התנגדו בתוקף לניסיון הדיירים להחליף את חברת הניהול, בטענה כי הם הבעלים של הזכות החוזית לקבוע את זהות החברה המנהלת.
בית המשפט גם התייחס להרכב הנציגות הזמנית שפעלה בבניין עם האכלוס, וקבע כי שני חבריה, התובעים 3-4, היו מקורבים אישית למר אהרוני. לפיכך, כך בית המשפט, "אהרוני הצליח לנווט את החלטות הנציגות בזכות מלאי הדירות שהיה לו ובזכות מינוי מקורביו".
לאור הנסיבות, יש להתייחס בסובלנות לביטויים החריפים
לדברי בית המשפט, כינוי בעלי הקבוצה כ "נוכל, רמאי, שקרן וגנב" אומנם מהווה לשון הרע, אולם נופל תחת הגנת "אמת דיברתי".
זאת, שכן נטילת "עמלה" על ידי הבעלים מתוך דמי הניהול מהווה מעשה נוכלות; גזילה של חניות אורחים מהווה מעשה גניבה ורמאות והעובדה שהבעלים הציג את עצמו כמי שפועל לטובת הדיירים למרות שהיו בנקודת הזמן שבה נאמרו הביטויים די אינדיקציות לכך שהוא פעל במרמה, מהווה שקר.
לגבי הכינוי "חלאת המין האנושי", קבע בית המשפט כי אין מדובר בקביעת עובדה אלא בהבעת דעה, אשר מוגנת בהתאם לחוק. אף שמדובר בביטוי חריף, ציין בית המשפט כי הוא אינו חורג מגבולות הסביר בנסיבות המקרה. בית המשפט הוסיף כי במועד הפרסום, ואף לאחריו, הדייר שאמר את הביטוי אכן סבר בכנות כי בעליה של קבוצת אהרוני ראוי לכינוי זה, והנתונים שעמדו לפניו בזמן אמת היו מספקים כדי שיביע את דעתו בעניין.
בית המשפט הדגיש כי מדובר בנושא נפיץ ואמוציונלי, שכן אנשים השקיעו את מיטב כספם ברכישת דירה מתוך ציפייה סבירה שהיזם שעימו התקשרו, יפעל בהגינות וביושר. אולם היזם גם פעל בניגוד עניינים וגם הונה ורימה את הדיירים, ועל כן יש להתייחס ביתר סובלנות לביטויים חריפים שנאמרו בלהט הרוחות.
התביעה התקבלה בחלקה הקטן
כאמור, בסופו של יום, התביעה התקבלה רק ביחס ל- 3 פרסומים שהופנו כלפי חברי הנציגות לשעבר, וייחסו להם, בין היתר, קבלת שוחד, גזל, והיותם חלק מהעולם התחתון.
גובה הפיצוי הועמד על סך של 69,000 ₪ בלבד, אולם התובעים גם חויבו בתשלום הוצאות בסך של 48,000 ₪.
אל תחששו מפני היזם
העובדה שבית המשפט דחה כמעט את כל התביעה, חרף ביטויים חריפים מאוד, מוכיחה שבמקרים מסוימים, גם מילים קשות הן לגיטימיות, כל עוד הן מבוססות על עובדות, נאמרות בתום לב, ונטועות במציאות של תסכול אמיתי.
כמי שמייצג דיירים ובעלי דירות מול יזמים, קבלנים וחברות ניהול, אני יודע כמה קשה לעמוד על שלכם, במיוחד כשמנגד ניצבת מערכת משומנת של כוח, כסף ומשפט. אבל אינכם לבד.
אם אתם מתמודדים עם יזם שפוגע בזכויותיכם, עם חברת ניהול שמתנהלת שלא כדין, או עם ניסיון להשתיק ביקורת לגיטימית, פנו אלינו. אנחנו כאן כדי להילחם על מה שמגיע לכם.
ת"א 44947-02-20
