לפי חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), בני זוג יכולים לערוך צוואה הדדית, הכוללת הוראות זהות, זאת כדי להבטיח כי במקרה בו אחד מבני הזוג נפטר ובן הזוג השני נותר בחיים, חלוקת העיזבון תתבצע כפי שנקבע בין השניים. לרוב, בצוואה ההדדית בני הזוג מורישים את עיזבונם אחד לשנייה, ולאחר מותו של בן הזוג השני, יתרת העיזבון עוברת בהתאם לקבוע בצוואה הדדית, לרוב – לילדים.
חוק הירושה קובע, כי במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו צוואה, אזי במות אחד מבני הזוג, עזבונו של הנפטר יחולק באופן שווה בין בן הזוג שנותר בחיים לבין ילדיהם המשותפים. לעיתים בני זוג רוצים להוריש את עיזבונם בצורה שונה מהחוק, ולכן צוואה הדדית מאפשרת להם לממש את רצונם ולדאוג ראשית לבן הזוג שנותר בחיים על מנת שלא יישאר ללא רכוש בהמשך חייו ללא הנפטר, ולאחר מכן להבטיח שהרכוש יגיע למי שייקבע בצוואה הדדית.
ההבדל בין צוואה רגילה לצוואה הדדית
בצוואה רגילה האדם מחליט רק על סמך דעתו האישית למי הרכוש יועבר, להבדיל מצוואה הדדית המבוססת על עיקרון הסתמכות בין שני בני הזוג, להוריש אך ורק למי שהחליטו יחד כי הוא יהיה היורש. עיקרון ההסתמכות מונע מבן הזוג הנותר בחיים לשנות את הצוואה אם לא קיבל את הסכמת בן הזוג שנפטר, מכיוון שכל אחד מבני הזוג בעודם בחיים הסתמכו על כך ששניהם החליטו בדעה אחת לגבי עתידו של רכושם לאחר פטירת אחד מהם ו/או שניהם.
יש מקרים בהם בן הזוג שנותר בחיים עובר שינויים שיכולים לגרום לו לרצות לשנות את הצוואה, שינויים שבני הזוג לא יכלו לצפות בעת שערכו את הצוואה ההדדית ולכן, בני זוג שבוחרים לערוך צוואה הדדית זוכים לביטחון שגם לאחר לכתם מן העולם, ההסכם בין שניהם לגבי עתיד רכושם יישאר כמו שקבעו ביניהם ובן הזוג השני לא יוכל לשנות את הצוואה ולהוריש את הרכוש לגורם אחר שעליו לא הסכימו בעת כתיבת הצוואה ההדדית.
הבדל נוסף בין צוואה רגילה לצוואה הדדית הוא דרך ביטול הצוואה. צוואה רגילה תלויה אך ורק ברצונו ובשיקול דעתו של אותו אדם כפרט, כך שאם במהלך חייו המוריש רוצה לשנות את הצוואה הוא יכול לכתוב צוואה אחרת שמבטלת ישירות את הקודמת. בצוואה הדדית יש שני אנשים, לכן ביטול של אותה צוואה הופך למורכב יותר. חוק הירושה נועד לתת ביטחון להסכם בין בני הזוג, אבל גם לשמור על זכותו של אדם לשנות את דעתו.
ביטול צוואה הדדית
בשנת תשס"ה המחוקק הבהיר כיצד אפשר לבטל צוואה הדדית והוסיף את סעיף 8א לחוק הירושה (תיקון מס' 12), התשס"ה – 2005, שקובע כי לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא במקרה בו שני בני הזוג בין החיים ובן הזוג שמעוניין לבטל את הצוואה הודיע בכתב למצווה השני – ברגע שההודעה נמסרה הצוואה מבוטלת לחלוטין.
במקרה בו אחד מבני הזוג כבר אינו בין החיים ובן הזוג שנותר בחיים מעוניין לבטל את הצוואה – עליו להסתלק מכל חלק של העיזבון שהוא אמור לקבל ע"פ הצוואה ההדדית. אם העיזבון כבר חולק על פי הצוואה ההדדית והוא בכל זאת מעוניין לבטל את הצוואה, יהיה עליו להחזיר את כל שירש אל העיזבון ואם זה בלתי אפשרי הוא יצטרך להשיב את שווי החלק שירש.
חשוב לציין כי הוראות סעיף זה יחולו רק במידה ובצוואה ההדדית אין הוראה אחרת, אולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.
להרחבה נוספת בנוגע לסוגי צוואות ואופן עריכתם מוזמנים לעיין במאמר עריכת צוואה וסוגי צוואות – עורך דין צוואה.
ישנה חשיבות מכרעת לאופן עריכת צוואה, בדרך ובתנאים שיבטיחו את קיומה ויימנעו הגשת התנגדויות מסיבות שונות. לפיכך, מומלץ להתנהל בצורה נכונה מראש ולערוך את הצוואה תוך קבלת ליווי צמוד וייעוץ משפטי של עורך דין מומחה בתחום. בדרך זו, אתם מבטיחים כי הרכוש והנכסים שצברתם בעמל רב במשך כל החיים, יחולקו בהתאם לרצונכם. בכל שאלה הנוגעת לעניין הנכם מוזמנים לפנות,לאון איל ינקו עורך דין לצוואות וירושות.
