עתירה מנהלית בהליכי תכנון ובניה
האם ישנו הליך נוסף לאחר קבלת החלטה של ועדות תכנון ובניה ושל ועדות ערר, ככל ואתם מוצאים עצמכם נפגעים מההחלטה?
התשובה לכך היא חיובית! ניתן להגיש עתירה מנהלית כנגד ההחלטה של הוועדות השונות, לבית המשפט לעניינים מנהליים.
במאמר זה, ננסה לסקור בקצרה את התשתית החוקית לעתירות אלו, ולהסביר מעט את הפרוצדורה.
הגופים אשר נותנים אישורים בכל הנוגע לתכנון ובניה
חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") מגדיר את הדרך שבה מאשרים תוכניות בניה בישראל. הסמכות לאשר תוכניות אלה ניתנת לוועדות התכנון והבניה, הפועלות ברמות מקומיות, מחוזיות וארציות.
ועדות אלה, הן גופים ציבוריים הפועלים מכוח חוק, ולכן הן כפופות לדיני המשפט המנהלי. משמעות הדבר היא, שכל החלטה שהן מקבלות נחשבת "החלטה מנהלית".
דוגמאות להחלטות מנהליות בתחום התכנון והבניה:
- החלטת המשרד להגנת הסביבה להטיל קנס על מפעל מזהם.
- החלטה של ועדה מקומית להעניק היתר בניה באתר מסוים.
- החלטה של ועדה מחוזית להפקיד תוכנית להתחדשות עירונית בצורת פינוי בינוי.
כל ההחלטות הללו, כפופות לאותם דינים ועוברות דרך מערכת קבלת החלטות דומה, למרות שהשיקולים בקבלת ההחלטה עשויים להיות שונים.
ישנן דוגמאות רבות בגינן מוגשות עתירות מנהליות בתחום התכנון והבניה, לדוגמה:
פגמים בהליך קבלת ההחלטה:
- חוסר סמכות: הגוף שקיבל את ההחלטה, לא היה מוסמך לעשות זאת. פעולה בחוסר סמכות בטלה מעיקרה, וכל רשות מנהלית חייבת לפעול בהתאם לסמכויות המוקנות לה לפי חוק. כל סטייה מסמכויות אלה מהווה פעולה שלא כדין.
- אי קיום דיון: לא התקיים דיון ראוי בהתנגדויות שהוגשו.
- פגיעה בשוויון: ההחלטה מפלה בין גורמים שונים באופן לא סביר.
- חוסר סבירות: ההחלטה אינה סבירה באופן קיצוני.
- השפעה בלתי סבירה על זכויות: ההחלטה פוגעת באופן בלתי סביר בזכויות קנייניות או זכויות אחרות.
פגמים תוכניתיים:
- התוכנית אינה תואמת את תוכניות המתאר: התוכנית סותרת תוכניות מתאר קיימות.
- התוכנית אינה עומדת בתנאים ובסטנדרטים: התוכנית אינה עומדת בדרישות החוק או התקנות.
- התוכנית פוגעת בערכים סביבתיים או ציבוריים: התוכנית גורמת נזק בלתי סביר לסביבה או לציבור.
- פגמים בהליך קבלת ההחלטות: המשפט המנהלי מטיל על רשות ציבורית את החובה לבצע הליך מסודר לאישור תוכניות. במידה ונמצא פגם מהותי "היורד לשורשו" של ההליך, בית המשפט יכול לבטל את ההחלטה או לחייב את הרשות לתקן את הפגם.
פגמים בהתנהלות הרשות:
- התנהלות בחוסר תום לב: הרשות פעלה באופן לא הוגן או מטעה.
- אי מתן זכות שימוע: לא ניתנה למי שעלול להיפגע מההחלטה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
- עיכובים בלתי סבירים: הרשות עיכבה באופן בלתי סביר את הטיפול בבקשה.
- שיקולים זרים: רשות ציבורית צריכה לפעול תוך מתן משקל לעובדות ושיקולים רלוונטיים בלבד. שקילת שיקולים זרים שאינם רלוונטיים, יכולה להוות עילה להתערבות שיפוטית.
תחום התכנון והבניה בישראל ידוע כמורכב ורב-שכבתי, כאשר גורמים רבים מעורבים בתהליך אישור תוכניות ובניית פרויקטים. כתוצאה מכך, עולות לעיתים טענות בדבר פגיעה בזכויותיהם של גורמים שונים, בין אם מדובר בתושבים, יזמים, בעלי נכסים או גורמים סביבתיים.
במקרים אלו, עתירה מנהלית יכולה לשמש כלי משפטי יעיל להגנה על זכויות אלה. עתירה מנהלית היא הליך משפטי.
הליך הגשת עתירה מנהלית מחייב הקפדה על כללים פורמליים ודינים ספציפיים.
הליך הגשת עתירה מנהלית הוא בנוסף מורכב ודורש ידע משפטי מעמיק. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום התכנון והבניה, עוד בשלב מוקדם של בחינת האפשרות להגיש עתירה. עורך דין בעל ניסיון יסייע לכם להבין את סיכויי ההצלחה של העתירה, ינסח את כתב העתירה בצורה נכונה ויעילה ויוכל לייצג אתכם נאמנה בבית המשפט.
לסיכום:
עתירה מנהלית בהליכי תכנון ובניה היא כלי משפטי חשוב להגנה על זכויות בתחום. אם נפגעתם מהחלטה מנהלית של ועדת תכנון ובניה, אתם מוזמנים להיוועץ בנו ומשרדנו ילווה אתכם עם צוות מקצועי לתוצאה הרצויה.
