סכסוכי שכנים

במציאות של חיינו, בה רובנו חיים בסמוך לשכנים, לרבות מאחר שהמגורים בבניינים משותפים הינם צורת המגורים הנפוצה ביותר, התופעה של סכסוכי שכנים הינה, למרבה הצער, תופעה נפוצה למדי. הקירבה והחיכוך הפיזיים היומיומיים עם השכנים מספקים לא מעט עילות לסכסוכים שונים ומשונים. לרוב, מדובר בטענות על  גרימת מטרדי רעש, ריח ולכלוך, אי תשלום מיסי ועד בית, פלישה לרכוש המשותף והשתלטות עליו, ביצוע חריגות בנייה, ועוד. דומה, כי ברוב המקרים ניתן ליישב סכסוכים אלו בדרכי שלום, ולו באמצעות פנייה לשכן הבעייתי בבקשה שיחדל מגרימת המטרד המציק. יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם פתרון כזה איננו זמין ואיננו מעשי, מאחר והמדובר בשכן שמסרב בתוקף להתחשב בחוק וממילא בשכניו. ואם כך, מה ניתן לעשות במקרה כזה? ככלל, קיימות שתי דרכים עיקריות להתמודדות במקרה של סכסוכי שכנים, האחת עקיפה והשניה ישירה. הדרך העקיפה הינה באמצעות פנייה לרשויות המדינה, על מנת שהן אלו שיטפלו בשכן הבעייתי וידאגו לאכוף את החוק עליו; ואילו הדרך הישירה הינה באמצעות נקיטה בהליך משפטי עצמאי ואישי ישירות כנגד השכן הבעייתי.

פנייה לרשויות המדינה

הפניה לרשויות המדינה נעשית בהתאם לסוג הפרת החוק אותה מבצע השכן הבעייתי, מאחר ולכל חוק ישנו גורם ספציפי שמופקד על אכיפתו. כך לדוגמא, על מנת לסלק שכן שפלש לרכוש המשותף והשתלט עליו שלא כדין, כגון חצר, מקלט או גג הבית המשותף, ניתן לפנות למשטרה, אם כי יש לבצע פניה זו תוך 30 יום ממועד הפלישה, וזאת בהתאם לסעיף 18(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. גם כאשר מדובר בשכן הגורם לרעש בלתי סביר ובניגוד לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992, ניתן לפנות למשטרה, שמוסמכת לפעול להפסקת הרעש ואף להטיל קנס על השכן המרעיש בהתאם לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש), התש"ס-2000. תקנות אלו אוסרות, למשל, על גרימת מטרדי רעש באמצעות מזגנים וצופרי כלי רכב, וזאת ללא הגבלת זמן; גרימת מטרדי רעש ע"י עבודות שיפוצים בין השעות 20:00 ל-7:00 למחרת בימי חול, ובין השעות 17:00 בערבי ימי מנוחה ל-7:00 למחרת יום המנוחה; וכן גרימת רעש ע"י מכשירי קול בין השעות 14.00 ל-16.00 ובין השעות 23.00 ל-7.00 למחרת, למעט החריגים הקבועים בחוק, כגון בערבי יום העצמאות, פורים, המימונה, ועוד. כאשר מדובר בשכן שגורם למטרדי ריח, לכלוך ו/או רעש, ניתן לפנות למשרד לאיכות הסביבה, ואילו כאשר מדובר בשכן שמבצע עבירות בניה או כל עבירה אחרת שמנוגדת לחוקים המוניציפאליים שחלים עליו, ולדוגמא, מפעיל עסק בדירת מגורים, ניתן לפנות לרשות המוניציפאלית שחלה עליו בבקשה שתפעל לאכיפת החוק עליו. נקיטת הליך משפטי עצמאי במקרים חמורים במיוחד, בהם מדובר בשכן שמסרב בתוקף לכבד את שכניו ואת החוק, וזאת חרף בקשות חוזרות ונשנות ו/או עירוב רשויות החוק, לעתים אין מנוס מנקיטת הליך משפטי באופן עצמאי וישיר באמצעות הגשת תביעה אזרחית כנגדו.  את התביעה האזרחית ניתן להגיש בפני בתי המשפט האזרחיים או בפני המפקח על המקרקעין. יחד עם זאת, יש לשים לב כי ישנם סכסוכים מסויימים שנמצאים תחת סמכות מקבילה של בית משפט השלום והמפקח על המקרקעין, כגון סכסוכים בין בעלי דירות בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף כאמור בסעיף 72(ב) לחוק המקרקעין, וישנם סכסוכים שנמצאים תחת סמכותו הייחודית של המפקח בלבד, וזאת כמפורט להלן: השתתפות בעלי דירות בהוצאות הדרושות לאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, ניהולו והבטחת השירותים לפי דין או נוהג, סכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף לפי התקנון המצוי או התקנון המוסכם, סכסוכים בין בעלי דירות בקשר להרחבת דירה, סכסוכים בין בעלי דירות בקשר למתקנים משותפים אחרים, לרבות התקנת מעלית, התקנת כבלים בהתאם לסעיף 6 כ"ט לחוק הבזק, התקנת צלחות לוין בהתאם לס' 6 נח' עד סעיף 6 סב' לחוק הבזק. מי מוסמך להגיש תביעה בפני המפקח על המקרקעין? כל בעל דירה, לרבות מי שמחזיק בדירה מטעם בעל הדירה, וכן חוכר ו/או חוכר משנה לתקופה העולה על 25 שנה, וכן נציגות הבית המשותף (כלומר, ועד הבית). מהם סדרי הדין החלים על תביעה בפני המפקח על המקרקעין? סדרי הדין אשר חלים על תביעה בפני המפקח על המקרקעין הינם בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת בשינויים המחוייבים. יש להגיש את התביעה בפני המפקח כשהיא מנוסחת בהתאם לתקנות אלו, ולשלם אגרה בגינה בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשל"ח-1987.  יחד עם זאת, במהלך הדיון בסכסוך, המפקח רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, במידה והוא משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית צדק, אך במקרה כזה  עליו גם לרשום את הטעמים שהניעוהו לכך. מהן הסמכויות שיש למפקח על המקרקעין?  למפקח על המקרקעין יש את כל הסמכויות שיש לבית משפט שלום בתביעה אזרחית. כך, לדוגמא, המפקח מוסמך להורות על מתן צו כספי, צו עיקול זמני, צו עשה, צו אל תעשה/מניעה, ועוד. כיצד ניתן לאכוף את החלטת המפקח על המקרקעין? ניתן לאכוף החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים כשם שאוכפים פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום, לרבות לעניין ההוצאה לפועל  וסעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט. כיצד ניתן לערער על החלטת המפקח על המקרקעין? על החלטת המפקח ניתן להגיש ערעור בפני בית המשפט המחוזי. יש לכם שאלות? זקוקים להתייעצות? עורך דין מקרקעין און איל ינקו, המתמחה בתחום סכסוכי שכנים ישמח לענות לשאלותיכם. מוזמנים לצור קשר טלפוני 03-6888829.