הדין כאשר זוג בונים בית בשטח השייך להורי אחד מבני הזוג

מה הדין כאשר בנו זוג בונים בית בשטח השייך להורי אחד מבני הזוג?

מה קורה כאשר בני זוג אשר בנו את ביתם על שטח השייך להורי אחד מהם מחליטים להתגרש? איך ניתן להחליט מי זכאי להישאר בשטח? במידה ונקבע שעל אחד מן הצדדים לעזוב, כיצד ניתן לקבוע את גבוה הפיצוי לצד שעוזב?

דוגמאות מהפסיקה:

בשנת 2022 ניתן פס"ד בתמ"ש 7228-02-22 בבית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע שאישה שהתגוררה במשך 30 שנה ביחידת דיור אשר נבנתה בשטח הוריו של בעלה, צריכה לפנות את הדירה, וזאת מכיוון שהזוג התגרש. למעשה, בית המשפט קבע שיש לסלק את האישה מיחידת הדיור וזאת בתוך 90 ימים. התובעת טענה להשקעות בדירה בשווי של 540,000 ₪, השקעות אלה לא הוכחו במלואם, ההשקעות שהוכחו שהושקעו על ידי התובעת הן החזר משכנתא, שיפוץ מטבח, סכומים אלה כשהם צמודים למדד מגיעים לכדי 60,000 ₪. בית המשפט קבע שהאישה זכאית לקבל פיצוי בגין מחצית מהשקעותיה בדירה בסך של 30,000 ₪.

בית המשפט קבע שהאישה צריכה לפנות את יחידת הדיור מכיוון שאין לה כל זכויות בשטח, וזאת על פי חוק המקרקעין בישראל. החוק ברור ומסביר שמי שמחזיק בזכויות לפי הרישום הוא בעל הנכס, ולכן הבעלים יכול לדרוש פינוי של אדם אשר מתגורר בשטח השייך לו.

בפס"ד נוסף אשר ניתן בשנת 2020 בתמ"ש 13441-09-15 בבית המשפט לענייני משפחה, במקרה בו בני זוג החליטו לבנות את ביתם במושב בשטח נחלת הוריה של האישה, לאחר שיחסיהם של הזוג עלו על שרטון, הזוג החליט להתגרש. האישה פינתה את הבית, בעוד הבעל סירב לעזוב. ההורים של האישה הגישו כנגד הבעל תביעה לסלק אותו מהשטח, התביעה התקבלה באופן חלקי. בית המשפט קבע שבנסיבות המקרה בית המגורים נבנה בשטח המשק בהסתמך על הרשות שניתנה לזוג על ידי ההורים, במשך כעשור, ומכיוון שהזוג השקיעו כספים במימון בנייתו הם יהיו זכאים לפיצוי אך רק בגין השקעותיהם במשק.

בהתאם לחוות דעתו של שמאי מקרקעין שווי הנחלה לרבות הבית אותו הקימו הזוג הוא של 4,880,000 ש"ח, בהתאם לחוות הדעת של השמאי שהוגשה במסגרת ההליך.כמו כן, נקבע באותה חוות דעת שההשפעה של בית המגורים שבנו בני הזוג לעליית הערך של כלל הנחלה מוערך בסך של 1,040,000 ₪, אך למרות זאת, בית המשפט קבע שאין לתת פיצויים בגין עלית הערך של הנחלה בגין בניית בית המגורים בנחלה וזאת מהסיבה שלא הוכח שהזוג נשא במלוא מימון עלויות הבנייה של בית המגורים. על כן, אין לפצותם בגובה התרומה של בית המגורים לשווי הנחלה. בית המשפט קבע שהזוג לא רכש החזקה במגרש שנבנה עליו בית מגוריהם, ופסק פיצוי רק בעבור ההוצאות שבני הזוג הציעו לצורך בניית בית המגורים כפי שנקבע בחוות הדעת בסך של 610,000 ₪, וזאת בתוספת הצמדה למדד תשומות הבנייה מאמצע שנת 2004 אשר מגיע לסך כולל של 830,284 ₪ לשני בני הזוג והאיש יהיה זכאי לפיצוי בסך של 415,142 ₪ (מחצית), ועליו יהיה לפנות את הדירה.

משמעות הפסיקות:

בית המשפט יבחן את המקרה בהתאם לחוק המקרקעין, ולמי רשומות זכויות הבעלות בנכס על פי המרשם ברשויות (במרבית המקרים, השטח יהיה רשום בלשכת רישום המקרקעין). זכות שימוש בנכס, ככל שתהיה כאינה זכות של בעלות, היא תהיה זמנית בלבד ואף ניתנת לביטול, אלא אם הוסכם בין הצדדים זכות מגורים לתקופה מסוימת.

בית המשפט יבחן האם האדם אותו התובעים דורשים לפנות, השקיע כספים אישיים, בבניית הדירה בשטח אשר לא שייך לו, ובמידה וכן, ניתן להבחין במגמה שבית המשפט אכן פוסק פיצויים אך ורק בגין הכספים שהושקעו על ידו בפועל, וזאת בתנאי שישנם הוכחות להוצאות הכספיות הנטענות, ואינו נוטה לפסוק פיצויים כספים אשר נובעים מהשפעתו של בית המגורים להשבחה של כלל שווי המקרקעין.

לסיכום – מה הדין כאשר בנו זוג בונים בית בשטח השייך להורי אחד מבני הזוג?

משרדנו מתמחה בתחום הנדל"ן על כל רבדיו, בייעוץ ובעריכת הסכם מסוג זה, הסכם שיהיה ברור ומובהר לצדדים מבעוד מועד, וזאת על מנת למנוע הליכים משפטים בעתיד. צוות המשרד הינו צוות מקצועי. משרדנו נותן מענה וליווי לכל מענה שתצטרכו מתחילת עריכת ההסכם ולכל שאלה שתזדקקו לה, אנו מבטיחים לתת שרות מקצועי, אמין ומסור עד להשגת המטרה.