ביום 1.1.19 נכנס לתוקף החוק החדש לצמצום השימוש במזומן. החוק הזה אמנם תקף לגבי כל עסקה במזומן, אך ניתן בהחלט להניח שענף הנדל"ן יושפע ממנו והחוק אף מתייחס אליו באופן ישיר. איך החוק הזה ישפיע על הענף ועל כל עסקה באופן פרטני? עורך דין און איל ינקו, המתמחה בעסקאות מקרקעין ונדל"ן, סיכם עבורכם את עיקרי הדברים.
מדוע נחקק החוק לצמצום השימוש במזומן?
ההערכות מדברות על כך שעד 30% מהפעילות הכלכלית בישראל היא מה שנקרא "כלכלה שחורה", כלומר עסקאות שאינן מדווחות ושאיש לא משלם עליהן מס כחוק. כתוצאה מכך, המדינה מפסידה מיליארדים של הכנסות ממיסוי שבסופו של דבר צריכות היו להיות מופנות לטובת הציבור. בנוסף לכך, וזו כבר בעיה שנוגעת ישירות לשוק הנדל"ן – הרבה כספים שמושקעים בישראל על ידי תושבי חוץ (בעיקר בנדל"ן) מקורם בהלבנת הון. פיקוח והגבלה על שימוש במזומן עשויים להקשות מאוד על "הכלכלה השחורה". בשונה ממזומן, העברות כספים המבוצעות דרך המערכת הבנקאית מתועדות ומנוטרות, וקשה מאוד להעלים הון כאשר עובדים בעיקר במערכת הממוסדת. מומחים סבורים, כי ההגבלות על שימוש במזומן והסנקציות הפליליות המתלוות אליהן יניבו כבר בשנת המס הנוכחית גידול של כחצי מיליארד ש"ח בהכנסות המדינה ממיסים.
מה קובע החוק?
החוק החדש אוסר על ביצוע עסקאות במזומן מעל סכום של 11,000 ש"ח, אלא אם העסקה נעשית בתוך המשפחה או שהיא מתבצעת בין שני אנשים פרטיים ולא במסגרת שירות מקצועי או עסקי. למשל, כאשר אדם אחד מוכר לאדם שני את הרכב הפרטי שלו – במקרה כזה עסקת המזומן יכולה להגיע ל-50,000 ש"ח. יש לציין, כי עסקאות מול "עוסק" שהם עד לסכום של 11,000 ₪ לא נכנסות כלל למסגרת החוק וניתן לבצע אותן במזומן, אך עסקאות שהן מעל סך של 11,000 ש"ח, ניתן יהיה לשלם 10% מהעסקה במזומן, כלומר 1,100 ₪ בלבד או 11,000 ₪ (לפי הנמוך) והוראה זו חלה גם על עסקאות נדל"ן.
כאמור, החוק כולל התייחסות ספציפית לתחום הנדל"ן שבמידה מסוימת מחריגה אותו לרעה.
כשמדובר בעסקאות נדל"ן, בנוסף לאיסור הברור, יש גם דרישה מהקונה לחשוף את מקורות המימון, וכחלק מהדיווח על העסקה, לכלול את אופן התשלום (מזומן, העברה בנקאית, המחאה או משכנתא). מאחר ופעמים רבות בעת החתימה הקונה לא תמיד יודע באיזה אמצעי תשלום יבצע את הרכישה, ניתן להשלים את הדיווח עד חצי שנה לאחר העסקה, אבל חשוב לזכור שעד סיום הדיווח מבחינת הרשויות העסקה לא הושלמה והנכס לא יירשם על שמו בפנקס המקרקעין.
איך זה ישפיע על ענף הנדל"ן?
עבור רוב האנשים, החוק החדש לא ישנה באופן דרמטי את חוויית רכישת הדירה מלבד הדיווח על מקורות המימון ואמצעי התשלום. הדיווח יכול להתבצע על ידי עורך הדין שמייצג את הקונה או על ידי הקונה עצמו באמצעות כניסה למאגר מקוון ייעודי שהוקם לצורך כך על ידי רשות המיסים.
ב"בום הגדול" שחווה הנדל"ן בישראל בתחילת העשור, הרבה מאוד תושבי חוץ רכשו דירות להשקעה בישראל. כנראה שרבים מהם עשו זאת במזומן, וההנחה היא שלפחות חלק מהכסף הזה מקורו בהון שחור מעבר לים. העסקאות עצמן אמנם דווחו לשלטונות המס בישראל, אבל מאחר שלא היה רישום של אמצעי תשלום אין דרך לקבל את תמונת המצב האמיתית.
סביר להניח, שהחוק החדש יסגור את הפרצה הזו שאפשרה הלבנת הון זר בישראל, אך מוקדם לדעת אם ואיך ישפיע החוק החדש על תמונת הביקוש בשוק הנדל"ן. לייעוץ פרטני של סוגיות הקשורות לחוק או עולות ממנו, אתם מוזמנים לפנות אל עו"ד נדל"ן און איל ינקו.
