חיוב בעל דירה בהשתתפות בשיפוץ מבנה מסוכן

חיוב בעל דירה בהשתתפות בשיפוץ מבנה מסוכן
הבניין הוכרז כבניין מסוכן, ובו דייר סרבן שמסרב לשלם על שיפוץ? בית המשפט קבע: בעל הדירה לא יוכל להחליט כי לא ישלם את חלקו היחסי בשיפוץ.

עובדות המקרה:
התביעה מתמקדת בסכום של 42,300 ש"ח, המהווה חלק מסך עבודות שיפוץ ושיקום של בית משותף ברחוב הרצל בבת ים. התובעת היא נציגות הדיירים שהעסיקה חברה עבורם לבצע את העבודות (להלן: "התובעת"), והנתבע הוא בעל תת-חלקה בבניין (להלן: "הנתבע"). לאחר קבלת החלטה מהאספה הכללית והסכמת הנתבע, נעזרה התובעת בקבלן לביצוע העבודות, אך הנתבע סרב לשלם את חלקו היחסי מהתקציב, אותו היה צריך לשלם כמו שאר הדיירים.

המאבק המשפטי מתמקד במתן המסמכים הרלוונטיים, העברתם בזמן, ובטענת הנתבע לגבי שימוש לרעה בהליך המשפטי.

הנתבע טוען כי התביעה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט וטוען כי התובעת לא העבירה לו את המסמכים הנדרשים והרלוונטיים. מנגד, התובעת טוענת שאכן העבירה מידע ומסמכים לנתבע, וכי הם נדרשים לביצוע העבודות, ועל מנת לעשות כך – הנתבע התבקש להשתתף בתשלום.

פסק הדין בתביעה זו על תשלום חלק מעבודות שיפוץ מציב מאבק משפטי. בית המשפט נאלץ להחליט על כמה נושאים מרכזיים הנוגעים להוכחת הדרישה הכספית של התובעים ולהגנת הנתבע.

המאבק המרכזי בין הצדדים מתמקד בשאלת ההוכחה:
האם התובעת העבירה את המידע הרלוונטי בצורה תקינה כדי לתת לנתבע הזדמנות סבירה להגיע למסקנה והסכמה שהוא צריך לשלם? לדעת בית המשפט, המסמכים שהועברו חשובים בהחלטה זו. במאבק כזה, קיימת חשיבות עצומה לניהול תהליכי מקרקעין מדויקים ולשמירה על כללי הוכחה, כאשר מדובר בתהליכים משפטיים הנוגעים לשיפוצים בבניין, ההוכחה היא המרכזית וחשובה ביותר.

זאת ועוד, נושא נוסף שנתקל בו בית המשפט הוא האם התביעה מהווה שימוש לרעה בהליך משפטי, כפי שטען הנתבע. הנתבע טוען כי התובעת לא העבירה אליו את המסמכים הרלוונטיים והנדרשים, שכן המסמכים שנשלחו הם אותם מסמכים שנשלחו בעבר והם אינם המסמכים שהתבקשו על ידי הנתבע.

הנתבע הוא בעל דירה יחידי שטרם שילם את חלקו ובכך נגרם חוסר בחשבון הנציגות על מנת שתוכל לשלם לקבלן על השיפוץ. לגופו של עניין נטען כי מחובתו של בעל דירה לשלם את חלקו עבור התחזוקה של הבית המשותף בהתאם לחישוב שנעשה על-ידי הנציגות, והוא אינו רשאי להחזיק את הכספים בשל טענות הנוגעות להתנהלות הנציגות. משכך, התובעת עומדת על קבלת התביעה וחיובו של הנתבע בכלל הסכום שנתבע המהווה את חלקו היחסי בהתאם להחלטת הנציגות, והוסכמה על ידי האסיפה הכללית, וכן גם על הנתבע, שכן הכחיש הסכמתו לתשלום.

חשוב לציין כי התובע מצידו לא מכחיש את נחיצות השיפוץ, אלא שלטענתו קיים פער בין סכום הגבייה שהתבקש על-ידי הנציגות, ובין הסכום שהוצא בפועל ועל כן אין לחייב אותו בסכום שנקבע על-ידי הנציגות. מן הכלל אל הפרט, מצביע הנתבע על פערים בין סכום ההוצאות לפי תדפיסי חשבון הבנק וספחי ההמחאות שנמסרו על-ידי התובעת ובין סכום התקבולים בהתאם לדרישת התשלום.

לבסוף ולמרות חשיבות המסמכים לדעת בית המשפט, נראה שהמפקח לא ראה סיבה למחוק את התביעה, גם אם הנציגות לא פעלה באופן בו הייתה צריכה לפעול ולהתנהל בנוגע להמצאת המסמכים הרלוונטיים.

המפקח על רישום המקרקעין פסק:
בטווח הארוך, נראה כי המפקח החליט שהנתבע לא יכול להתלות את הטענה בקבלת חשבונות ומסמכים של הבית המשותף כדי להימנע מתשלום עבור שיפוצים שבוצעו. גם אם הגבייה לא הייתה בהתאם להחלטת האספה הכללית, ניתן להסיק כי התשלום שנעשה על ידי רוב בעלי הדירות הוא אשרור מסוים להחלטת הנציגות לגבי השיפוצים.

לסיכום:
בעל הדירה אינו רשאי להחליט באופן עצמאי שלא לשלם את חלקו הרצוי בעלות המשותפת לשיפוץ. עליו לשלם את חלקו היחסי בהוצאות לשיפוץ כפי שנקבע בהסכם ובהתאם למסמכים הרלוונטיים של הבית המשותף, ללא קשר להמצאת המסמכים של הנציגות, אך גם לא עד כדי מצב של חוסר שקיפות בין הצדדים.

משרדנו מתמחה בתחום המקרקעין ובמקרים של שיפוץ מבנה מסוכן, ונותן ייעוץ והכוונה לכל לקוח באופן אישי, כך שחוזה יהיה ברור לצדדים מבעוד מועד. צוות המשרד הינו מקצועי ונותן מענה וליווי אישי לכל תרחיש ושאלה שלכם. אנו מבטיחים לתת שרות מקצועי, אמין ומסור עד להשגת המטרה. מוזמנים ליצור עמנו קשר.