הליכי התמחרות בעניין רכישת דירות מקרקעין בהנחיית עורכי דין עלולות להסתבך ולהביא לפתחנו סוגיות מעניינות.
במקרה שלנו, שמחנו לייצג בתביעה גרוש נגד אביה של אשתו לשעבר, שביטל את התחייבותו לרכוש את הדירה של בני הזוג לשעבר.
בני הזוג חתמו על הסכם גירושין שאושר על ידי בית הדין הרבני, ובמסגרתו הסכימו שדירתם תימכר והם יתחלקו בתמורה שתתקבל בחלקים שווים.
הצדדים ערכו הליך של "התמחרות" – מפגש בו רוכשים פוטנציאליים מציעים מחיר לקניית הדירה וההצעה הגבוהה זוכה.
בפרוטוקול ההתמחרות נקבע פיצוי מוסכם של 10% מסכום ההצעה אם הזוכה לא יעמוד בהתחייבותו לרכוש את הדירה.
בפועל, מי שהגיעו להתמחרות היו רק בני הזוג לשעבר והוריהם כאשר אבי בת הזוג (הנתבע) זכה עם ההצעה הגבוהה ביותר. אלא שמאוחר יותר, בטרם חתימתו על הסכם המכר הודיע על ביטול העסקה.
בשל כך, טענו שהוא חב בפיצוי מוסכם בהתאם למה שנקבע בפרוטוקול ההתמחרות. אולם, הביסוס היחיד להסכם לקבלת הפיצוי כאמור בא לידי ביטוי בפרוטוקול ההתמחרות בין הצדדים.
שמחנו לנצח ולעזור ללקוח שלנו להוכיח קיומו של הסכם מחייב זה ולקבל פיצויים מוסכמים.
לפסק הדין המלא: תא"מ 33420-03-15 חן סלאב נ' פאיז לוי, ניתן ביום 12.6.2017 על ידי כב' השופט מוטי פירר.