באילו מקרים אישה אשר ירשה נכס תצטרך להתחלק עם הגרוש שלה?
בית המשפט לענייני משפחה פסק: בית מגורים אשר התקבל במסגרת ירושה של אבי האישה ונרשם על שמה וזה בלבד, ייחשב כמשותף לה ולבעלה לאחר גירושיהם.
מה הוביל לפסיקת בית המשפט לפסוק כי בעלה לשעבר זכאי לכ-50% מהדירה שירשה אשתו לשעבר?
עובדות המקרה:
אישה ירשה שליש מהזכויות בבית שבו גרה עם בעלה מאז נישואיהם (להלן: "התובעת"). את שני השלישים הנותרים, רכשה התובעת משני אחיה לפי הסכם חלוקת העיזבון, בו הוחלט ששני אחיה יסתלקו מהעיזבון והתובעת תשלם להם בעבור כל שליש (להלן: "הסכם חלוקת העיזבון"). סעיף 110(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 "חלוקה על פי הסכם", מתיר ליורשים לערוך הסכם ולבצע בניהם את החלוקה של נכסי העיזבון.
על מנת לשלם לכל אחד מאחיה, נעזרה התובעת בכספים שהיו משותפים לה ולבעלה (להלן: "הנתבע" "הבעל" בהתאם), אך טענה כי מקורם של הכספים היה ברכוש שנצבר לה לפני הנישואין, מעיזבון האב, מתקבולי שכר הדירה מהשכרת חלק מהבית ובסיוע מאמה.
לאחר מספר שנים, התגלע סכסוך בין בני הזוג שהוביל לתביעה לחלוקת רכוש. במהלך ההליך המשפטי טען הבעל שהוא בעל מחצית מהזכויות בבית שירשה האישה, משום שכל התשלומים לקניית שני השלישית הנותרים מאחיה של האישה נבעו מכספים משותפים מחשבון הבנק המשותף של הצדדים.
איך הכספים המשותפים באו לידי ביטוי?
על מנת לשלם את חלקו המוסכם לכל אח לפי הסכם חלוקת העיזבון, פדו הצדדים ניירות ערך, שהתנהלו באמצעות חשבון משותף של הצדדים. בנוסף, נטלו הלוואה מובטחת במשכנתה על הבית על מנת לשלם לאחים את המגיע להם לפי הסכם חלוקת העיזבון, והחזרי המשכנתה שולמו מהחשבון המשותף. משכך, בית המשפט התרשם מהנסיבות ומעמדת הבעל כי אכן מדובר בהוצאת כספים משותפים של בני הזוג כי הזכויות שנרשמו על שמה לאחר ששני אחיה הסתלקו מהירושה לטובתה, היו בתמורה לתשלומים שהועברו לאחים מכספים משותפים שהיו לבני הזוג.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט אימץ את הנסיבות ואת עמדת הבעל אשר טוען כי רכישת חלקם של אחי האישה בוצעה באמצעות משאבים משותפים. משאבים אלה כוללים כספים שצברו בני הזוג לפני הנישואין וכן כספים שהושגו באמצעות הלוואת משכנתה משותפת שלקחו על עצמם בני הזוג במסגרת הנישואין. בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי הבית ייחשב לרכוש משותף בשל ההוצאות המשותפות, המחלק בין בני הזוג בחלקים שווים.
במסגרת הנורמטיבית בפסק הדין ניתן לראות כי התבסס בית המשפט לענייני משפחה על סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 וקבע כי עתירתו של הבעל לקבוע, שהבית הוא נכס משותף, מתקבלת. בנוסף, התבסס בית המשפט על סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973, וקובע כי עם התרת הנישואין זכאי הבעל למחצית שווה של נכס בת זוגתו, והחריגים של סעיף זה אינם מתקיימים.
מבט רחב על שאלת השיתוף בנכס:
"השאלה המרכזית היא, האם עלה בידי הבעל להוכיח עובדות, המבססות מסקנה, לפיה הצדדים ראו בבית נכס משותף? לעניין זה יש לדייק בשניים: ראשית, אומד דעת הצדדים נבחן בהתייחס להתרחשויות, בזמן אמת, במהלך נישואיהם ולא לעת משבר. שנית, בחינת אמות המידה להכרה בשיתוף ספציפי, אין משמעותה פנקסנות מתמטית או חשבונאית. שאלת השיתוף הספציפי צריכה להיבחן בראיה רחבה, הכוללת אמות מידה כספיות-כלכליות, כמו גם אמות מידה זוגיות-משפחתיות."
המסקנה העולה מפסק הדין – מה עליכם לעשות על מנת להימנע מערבוב?
ברגע שבני זוג מתנהלים בצורה של אי הפרדה ומערבבים כספים במסגרת הנישואים, בן הזוג יכול ואף רשאי לדרוש את חלקו בנכס. במקרה דנן אף על פי שירשה התובעת את הזכויות על בית אביה עם אחיה ולאחר ההסכם הייתה היורשת היחידה, כאשר בני הזוג השקיעו כספים משותפים – גרמו לנכס להיות משותף גם בהתרת הנישואין, ועקפו את חוק יחסי הממון.
תלה"מ 21129-03-23 ל נ' ל
תלה"מ 19173-03-23
תלה"מ 20031-03-23
לסיכומם של דברים:
חשוב לדעת כי התנהלות כלכלית בין בני זוג שאינה מופרדת על ידי בני הזוג ומתנהלת באופן משותף, עלולה לגבור על רישום פורמלי (במקרה דנן: רישום הנכס של התובעת) ועל הוראות חוק שמגדירות ו/או מפרידות בעלות על נכסים ורכוש בין בני זוג. לפיכך, מומלץ להיוועץ עם עורך דין.
רוצים שנכס יהיה בבעלותכם ללא כל סכנה של שיתוף בנכסים? במקרה בו ירשתם נכס, עליכם להתנהל בצורה מופרדת מבחינה כלכלית. כלומר, להתנהל עם חשבון בנק נפרד מבן או מבת הזוג, הלוואה נפרדת במקרה הצורך, והתנהלות כספית אישית בכל מקרה של רכישת נכס/שיפוץ נכס או השכרת נכס.
משרדנו מתמחה ומנוסה בתחום הירושה ונותן ייעוץ, ליווי והכוונה בנושא הירושה והעיזבון. צוות המשרד הינו צוות מקצועי. משרדנו נותן מענה וליווי לכל תרחיש ושאלה שלכם. אנו מבטיחים לתת שרות מקצועי, אמין ומסור עד להשגת המטרה.
