תביעת כתובה בבית הדין הרבני כדאי או לא?

מהי הכתובה ?

אחד מהתקנות שתקנו חז"ל  לביסוס  וחיזוק מערכת הזוגיות שתצלח את עליות ומורדות החיים, הנה שבעת כריתת ברית הנישואין הבעל יתחייב לתת לאישה מסמך המעגן את כלל חובותיו כלפי אשתו, החל מחיובו לזונה בהיותם בני זוג , וכן חיוביו לדאוג לכל מחסורה החל בבגוד, מדור לגור וכלה בחיובו לקיום צרכיה הנפשיים היינו חיי אישות (יחסי מין) מספקים.

הכתובה היא למעשה מסמך משפטי טהור, ללא שום מומנט רוחני או קבלי, כפי שהינו נתפס בראיה שטחית. בהיות שכן דינו המשפטי היה יכול להיות תקף בכל ערכאה שיפוטית לרבות אזרחיות.

ברם, בהיות ומסמך זה הינו תוקן כבר בזמנים ראשונים, בזמן חז"ל, הסמכות לברר את תוקפו כאשר אחד הצדדים מערער על כשרותו, נשאר בידי בית הדין הרבני בלבד.

מה טמון בסכום כספי הכתוב בכתובה ?

כאשר אדם כותב סכום כספי בכתובה וחותם על הכתובה, הרי, שבמעשיו אלו יצר שטר חוב כספי לכל דבר וענין, לפיכך, חז"ל בתקנתם את הכתובה, הבחינו שיש להבדיל בחיוב הבעל כאשר הינו כותב את הכתובה, בין סכום הכתובה שנקרא  "עיקר הכתובה" שערכו שווה למאתיים  גרם כסף, לבין "תוספת כתובה" שסכום זה חכמים לא חייבו את החתן לכתוב, וסכום זה בדרך כלל נכתב מתוך מחווה ורצון טוב גרידא שהחתן עושה כלפי הכלה.

באילו מצבים האישה תפסיד את מלוא כתובתה ? 

כאשר בני זוג באים לשערי בית הדיןהרבני, חשוב שידעו היטב את מעמדם ההלכתי, ישנם מקרים בהם בית הדין הרבני עלול לפסול את הכתובה, כאשר האישה היא זו שבאשמתה מערכת הנישואין באה לקיצה.

דוגמא די שכיחה להפסד כתובה הינו מה שנקרא בפי ביה"ד  "כפל מבצעים", היינו שבית הדין הרבני מנהגו לדון על פי דין תורה, ולפי ההלכה אין לחייב את הבעל גם לשלם את הכתובה וגם לחלק את הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואים בשווה כאמור בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- (להלן: "חוק יחסי ממון") 1973, ולכן במקרים רבים, בית הדין הרבני יורה על הפסד הכתובה, כאשר האישה תבקש  להפעיל את  חוק יחסי ממון.

דוגמא נוספת להפסד כתובה הינו מחמת מריבות שיוכחו שנגרמו מהתנהגות האישה, אבל, זה יהיה רק אם האשה תדרוש את הגט. וע"ז אמרו חכמים " דלמשקל וליפוק לא כתב לה " כלומר, אנו אומדין את דעת הבעל שלא התחייב בכתובה גבוהה, בכדי שהאישה תיקח כספו, ותברח.

אם האישה לא תדרוש את הגט, הרי שגם בית הדין הרבני לא יכפה עליה לקבל גיטה, ללא שישולם לה מלא כתובתה. מצב זה נקרא  בפי בית הדין הרבני "אישה רעה וכתובתה מרובה".

דוגמא נוספת לאישה שמפסדת כתובתה הינה, כאשר, האישה עשתה מעשים המכונים בפי בית הדין "מעשי כיעור", שעניינם הוא בדרך כלל, התנהגות בפריצות, וחריגה, מנורמות מקובלות בחברה "החילונית", שנשים נשואות לא יעזו לעשות. הפן ההלכתי במקרים מסוג זה הינו בעל משקל גבוהה ביותר, לעניין הפסד הכתובה.

דוגמא נוספת הינו מה שנקרא בפי בית הדין "מקח טעות",  מקרים אלו עוסקים בעקרם בבעיות רפואיות מוכחות, שהיו לאישה טרם שנשאה והיא הסתירה מבעלה, כמו כן, רקע קודם של התנהגות האישה שהוסתר מהבעל קודם לנשואיהם,כגון, התנהגות בפריצות (כאשר מדובר בבני זוג דתיים שזאת אינה דרכם).

נציין שבכדי לפסול את הכתובה מטעם  "מקח טעות" , צריך שתהיה הוכחה שהבעל לא ידע, ואחרי שנודע לו הוא לא מחל, אבל אם הוא המשיך לחיות עמה כבעל ואישה, גם אחרי שנודע לו, במקרה זה לא תפסיד כתובה.

באילו מצבים האישה תזכה למלוא כתובתה ואף תקבל "פיצויי גרושין" ? 

ישנם מקרים שהאישה יכולה לדרוש פיצוי בעבור הסכמתה לקבל גט , מצבים אלו בדרך כלל, קורים במקרים בהם הבעל עזב את האשה לטובת אישה זרה, והוא דורש את הגרושין, במקרים אלו האישה יכולה להתנות את מתן הגט בפיצוי, נציין שכאשר ניתן גט ולא הועלתה דרישה זו, האישה לא תוכל לדרוש פיצוי כספי על הסבל שנגרם.

כן ניתן לאישה פיצוי כאשר הבעל מתנהג בכילות ומבזבז מממונו בהימורים, מסיבות וכו' , גם אז האישה יכולה לדרוש גיטה, וכן פיצוי על הסבל שנגרם לה.

עניינה של תביעת הכתובה הינו אחד מהנושאים המרכזיים שמגיעים לפתחו של בית הדין . עסקנו באפס קצהו ועוד המקרים רבים ומשתנים, ולכן כדאי להתייעץ בפרטנות כל מקרה לגופו.

המאמר נכתב על ידי טו"ר ישראל זכריה בשיתוף פעולה עם עו"ד און איל ינקו.

במקרי הצורך, כאשר מדובר בשאלות הלכתיות בעלות חשיבות, משרדנו דואג לתת שירות משלים באמצעות טו"ר המוזכר לעיל, על מנת לתת ללקוח את הפתרון המלא והטוב ביותר למקרה שלו.